שלומיאליות? כך נעלמו עובדים זרים

בדיון בכנסת נחשף כי שר האוצר הקודם שטייניץ התעלם מחוות דעת מקצועית, אישר הבאת עובדים זרים לפרויקט שטרם החל, וחלקם נעלמו.

חזקי ברוך , ג' באב תשע"ג

יובל שטייניץ
יובל שטייניץ
צילום: פלאש 90

הוועדה לביקורת המדינה דנה (ג') בדו"ח מבקר המדינה על תהליך מתן היתר לקבלן להעסיק עובדים זרים. בדיון נחשף כי בגלל חוסר תיאום בין משרדי הממשלה, ובגלל התעלמותו של שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ מחוות דעת מקצועית, אושרה הבאתם לארץ של מאות עובדים, זמן רב לפני תחילת הפרויקט אליו יועדו – ובעקבות כך הם נעלמו ועזבו למקומות עבודה אחרים, ללא פיקוח.

יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), הדגיש כי כל עובד צריך לקבל את כל שכרו, ואסור למזמין העבודה לשלם לקבלן - לפני שמשרד הכלכלה יאשר שהוא שילם את כל המשכורת לעובדים. כהן הדגיש כי שר האוצר הקודם יובל שטייניץ התעלם מחוות-דעת מקצועית, אישר הבאת עובדים זרים לפרויקט טרם תחילתו – וחלקם נעלמו לעבודות אחרות.

המשנה למנכ"ל מבקר המדינה, שמואל גולן, סיפר כי מדובר בפרויקט בהיקף של כמיליארד וחצי ₪, של בניית קו הרכבת משער הגיא לירושלים, והחברה המבצעת ביקשה אישור להביא 600-650 עובדים זרים, אך ברשות האוכלוסין לא נבדק שאכן היא זקוקה לכל העובדים. גולן הוסיף כי הגעתם של העובדים לארץ אושרה, אך אז התברר כי חלקם כלל אינם עובדים מיומנים. חלק מהעובדים עזבו את אתר העבודות, נעלמו וכנראה עברו לעבוד במקומות אחרים.

גולן ציין כי בעקבות דו"ח המבקר בעניין, ערכה רשות האוכלוסין חקירה וביטלה - לאחר מעשה - את היתר הבאת העובדים.

נציג האוצר, עמית סדן, ציין כי מדובר בפרויקט ענק ומורכב, ויש לאזן בין הבאת עובדים מיותרים מחו"ל - לבין עיכוב פרויקטים. לדבריו, רשות האוכלוסין צריכה לפקח על כמות העובדים והבאתם.

נציג משרד הכלכלה, רון בר יוסף, הוסיף כי "היום המצב שונה לחלוטין וכל בקשה נבדקת לעומק, ע"י חוות דעת של מומחים, ובדיקת צורך העובדים לפי גרף יומי".

בסיכום הדיון דרש יו"ר הוועדה ממשרד הכלכלה לדווח לוועדה ולמבקר בתוך שבועיים על התשלומים שקיבלו העובדים הזרים שהועסקו בפרוייקט, ודרש לעצור את כל התשלומים לקבלן עד קבלת הדיווח ממשרד הכלכלה. כהן הוסיף כי יש לבחון את אפשרות העסקתם של חרדים בפרויקט הכרייה, וכי הוועדה שבראשותו - בשיתוף עם הוועדה לעובדים זרים - תבחן את החקיקה הקיימת בנושא הפיקדון המקובל בענף הבנייה. המטרה היא להרחיב פיקדון זה גם לענפים אחרים בהם מועסקים עובדים זרים כגון התעשייה, הסיעוד והחקלאות, כדי למנוע בעיות דומות בעתיד.