"הניצחון יבוא רק בהנסת הערבים והריסת הבתים"

בספר חדש מתוארים הקרבות באזור מגידו, בערב פסח תש"ח. רק לאחר תפנית מחשבתית על אופן כיבוש הכפרים, הצליחו היהודים לנצח.

ישי קרוב , ז' באב תשע"ג

משמר העמק לא תיפול
משמר העמק לא תיפול
הוצאת דביר והמרכז לחקר כח המגן

משמר העמק לא תיפול
עמירם אזוב
הוצאת דביר והמרכז לחקר כוח המגן, 334 עמ'.

מלחמת השחרור החלה עם הכרזת האו"ם בכט' בנובמבר 1947. המלחמה ארכה חודשים ארוכים עד ההפוגה הראשונה שהתקיימה כשלושה שבועות לאחר קום המדינה.

כל הארץ היתה אז חזית ואחת החזיתות היה קיבוץ משמר העמק – קיבוץ של השומר הצעיר באזור מגידו.

הספר החדש 'משמר העמק לא תיפול!' מבית הוצאת 'דביר' ו'המרכז לחקר כוח המגן', מתאר את הלחימה הקשה של הקיבוץ.

המערכה החלה ביום ראשון, 4 באפריל 1948, ונמשכה אחד עשר ימים עם תבוסה קשה ל'צבא ההצלה' מבית הליגה הערבית, בראשותו של הקולונל פאוזי אל-קאוקג'י הלבנוני. נציין כי קאוקג'י היה יריבו של מפקד הכוחות הערביים באזור ירושלים עבד אל-קאדר אל-חוסייני.

בפתח הספר, מתאר המחבר, עמירם אזוב, בהרחבה את יחסי השכנות בין היהודים והערבים באזור מגידו, בשנים שלפני הקמת המדינה – יחסים טובים של חברות, מסחר ועוד, יחסים שבאו מתוך אמון ואמונה בדו קיום, מה שהתברר כעבור זמן כעורבא פרח.

לאחר מכן, מתאר אזוב את השתלשלות המערכה, זאת על פי יומן שנכתב באותם ימים על ידי חברי הקיבוץ.

כל פרק מוקדש ליום אחד מתוך אחד עשר ימי הלחימה. מחד, מתאר המחבר שהוא עצמו תושב הקיבוץ עד היום, את ההתקפות המאסיביות של צבא קאוקג'י, ההפצצות, ההרוגים והפצועים ומאידך את ההכנות של הקיבוץ, ההתגוננות של התושבים והשבת הלחימה שערה.

בספר ניתן ללמוד על אורח החיים בקיבוץ של השומר הצעיר. היתה לכידות, אחווה וציונות גדולה שהיתה באותה עת נחלתם של כל הקיבוצים – דתיים ושאינם דתיים. לתושבים היה ברור שצריך לנצח את המלחמה למען עם ישראל, ארץ ישראל ומדינת ישראל. ספק אם כיום נמצא קיבוץ חילוני עם ציונות כה גדולה.

הניצחון של היהודים על הערבים הגיע באזור ההוא ובאזורים נוספים כגון הקסטל, בעקבות תפנית בקו המחשבה של הפיקוד העליון של ההגנה. הפקודה שהתקבלה ממפקדת ההגנה היתה להניס את הרוצחים ושאר תושבי הכפרים, לכבוש את הכפרים, להרוס את כל הבתים הנמצאים שם ולמנוע את חזרתם של הערבים.

בהגנה כנראה הבינו מה שלא הבינו 20 שנה אחרי, במלחמת ששת הימים, שבשביל לנצח באמת, צריך לשחרר את השטח עד הסוף. המפקדה העליונה הבינה שאם הבתים יישארו במקום על יושביהם, מצבו של משמר העמק יהיה בכי רע, כפי שהיום המציאות העגומה באזור יהודה ושומרון.

הערבים, כמו ערבים, וכמו שקרה במלחמות הבאות, דיווחו בכלי התקשורת על ניצחון בארץ ישראל, אלא שהמציאות התגלתה לעיני האזרחים מהר מאוד. משמר העמק שוחרר, הכפרים מסביב נוקו ובזכות זה כיום ניתן ליסוע באזור מגידו ללא פחד.

ולסיום. אם חשבתם שקיבוצניק של השומר הצעיר יכול לכתוב ספר ללא 'כניסה חזיתית' בכוחות האצ"ל והלח"י, אז טעות היא בידכם. כמו שעשו סופרים נוספים האוחזים ב'דעה הנכונה', עמירם אזוב, שכתב ספר טוב, חשוב ומעניין, לא הצליח שלא להתריס כלפי הלוחמים למען מדינת ישראל, לא הצליח להתעלות מעל הויכוחים הישנים נושנים.

באותו פרק בו מספר אזוב על שינוי המגמה בקרבות, שהביאו להוראות על הריסת הבתים בכפרים הערבים, הוא חש צורך עז לכתוב כך: "ב-9 באפריל עם שחר תקפו לוחמי אצ"ל ולח"י את הכפר דיר יאסין שבמבואות ירושלים. במהלך הקרב ובלהטו איבדו הלוחמים שליטה והוא התפתח למעשי טבח וזוועה... טבח דיר יאסין חתר עמוקות תחת תחושת הביטחון של תושבי ארץ ישראל והפלסטינים". בידקו בעצמכם כמה המילים הכתובות כאן נכונות.