לתכנן את ירושלים 40 שנה קדימה

אדריכלים ומומחים יתכנסו לקידום מיזם המבקש לתכנן את ירושלים כמטרופולין ענק מים המלח ועד בית שמש מגוש עציון ועד רמאללה. זה אפשרי?

שמעון כהן , י"ז באב תשע"ג

לתכנן רחוק
לתכנן רחוק
פלאש 90



טוען....

כיצד תראה ירושלים בעוד 40 שנה? יש מי שחושבים על זה כבר עכשיו.

בימים אלו סיים צוות היגוי וחשיבה המורכב מאנשי מקצוע בתחומי האדריכלות, תכנון, תשתיות ומשאבים לתכנן את פניה של העיר החשובה בעולם. 'ירושלים 5800', הידועה גם בכינוי 'ירושלים 2050', היא יוזמה פרטית מייסודו של היזם האוסטרלי קווין ברמייסטר.

מנהלת המיזם, זיוה גלאנץ, מספרת לערוץ 7 על חשיבותו של המיזם שלדבריה יעניק לתכנון העירוני בעיר ראייה רחבה. להערכתה ולהערכת מובילה הפרויקט באמצעות תכנון עירוני ארוך טווח ומתאים, שיתבסס על תועלות ועקרונות כלכליים איתנים, יחשוף מיזם 'ירושלים 5800' את הפוטנציאל הגלום בירושלים כ'עיר עולם' ויעד תיירותי מרכזי שיוכל למשוך אליו למעלה מעשרה מיליון תיירים בשנה.

כאמור שלב התכנון הסתיים וכעת עתידה התוכנית לעמוד בפני וועדות קבלה ממלכתיות הכוללות פוליטיקאים, שורת מקבלי החלטות וכן אנשי אקדמיה שצריכים לאשר את התוכנית.

בדיון סביב שולחנות עגולים שיתקיים ביום ראשון הקרוב ב'מכון ירושלים לחקר ישראל', מזמינה וועדת ההיגוי מומחים ואנשי מקצוע שיוכלו לתרום לתוכניות לשיפור פניה של הבירה. מפיקי האירוע מציינים כי אישרו את השתתפותם במפגש פרופסורים רבים, אנשי צבא במיל', ונבחרי ציבור.

גלאנץ מציינת כי הכנת התכנית מתמקדת בראייתה כמטרופולין המשתרע מים המלח במזרח ועד בית שמש במערב, מגוש עציון בדרום ועד רמאללה בצפון. לדבריה היערכות ראויה ונכונה כמקובל בעולם מונעת כשלים תכנוניים, פרויקטים סותרים המוקמים ומתבטלים ומאפשרת היערכות טובה ונכונה יותר לירושלים העתידית.

לדבריה המציאות כיום היא כי בהיערכות הכללית לירושלים העתידית קיים ואקום שאליו אין כל גורם ממלכתי או מוניציפאלי נכנס, אם משיקולים כלכליים ואם משיקולים אחרים. על מנת למלא את הואקום הזה הוקם המיזם המנוהל בתקציב פרטי ומתוך ראיה כללית.

עוד היא מציינת כי הכנת הבסיס לתכנית עד כה בוצעה בשיתוף ובתיאום של משרדי ממשלה רלוונטיים, בהם משרד ראש הממשלה, משרד השיכון, משרד הפנים ומשרדים אחרים כמו גם עיריית ירושלים ועוד.

לדברים אלה היא מוסיפה ומציינת כי אין מגמה וכוונה לקדם את התכניות כיחידה סטטוטורית אחת, מהלך שנראה כחסר סיכוי, אלא לחלק את המיזם למאות פרויקטים שיקודמו כל אחד מול המשרד הנוגע לו מתוך אותה ראייה רחבה.

גלאנץ מתייחסת גם לשאלה הפוליטית בה לכאורה דווקא בירושלים לא ניתן לקדם מהלך ארוך טווח מבלי להתייחס לעתידה של העיר אם בחלוקתה על פי דרישת השמאל ואם באיחודה כדרישת הימין, אם בהקמתו של בית המקדש או בראיית כל חזון אחר. לדבריה ההתמקדות היא דווקא בפרמטרים כלכליים הנוגעים לתיירות, אכלוס ותעשייה, כיווני פיתוח שעליהם אין מחלוקת בין יהודים לערבים ובין ימין ושמאל ומשום כך ניתן לקדם אותן למרות הפערים האידיאולוגיים השונים.