הרשות לניירות ערך תפקח על חברות דרוג האשראי

החוק החדש נועד להסדיר את פעילותן של חברות דירוג האשראי, ולהכפיפן לפיקוח רשות ניירות ערך, במטרה להגן על ציבור המשקיעים.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ג באב תשע"ג

מדדים
מדדים
פלאש 90

מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי) בקריאה ראשונה את הצעת החוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ג-2013, שהגישה הממשלה.

סגן שר האוצר, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) אמר כי החוק החדש נועד להסדיר את פעילותן של חברות דירוג האשראי, ולהכפיפן לפיקוח רשות ניירות ערך, במטרה להגן על ציבור המשקיעים, ולהבטיח שהליך הדירוג והדירוג יהיו אמינים, איכותיים ובלתי תלויים. בנוסף, מוצע כי עיקרי ההסדר בישראל ייקבעו, ככל שהדבר מתאים למאפייני הפעילות בישראל, תוך התחשבות בהסדרים הקיימים ואלה המתגבשים באירופה ובארצות הברית.

כמו כן, מוצע בחוק לקבוע כי דירוג יוכל להתבצע אך ורק על ידי חברה שנרשמה בהתאם לחוק זה, ובו ייקבעו תנאי הכשירות של חברות הדירוג. מוצע כי על חברות הדירוג יוטלו חובות שתכליתן, בין השאר, צמצום ניגודי העניינים בעבודתן, הסדרת התמודדות עם ניגוד עניינים מקום שבו הוא קיים והגברת שקיפות הדירוג. לצד אלה, מוצע לקבוע סמכויות פיקוח ואכיפה על פעילותן של חברות הדירוג, לרבות אמצעי אכיפה מנהליים בשל הפרת ההוראות שייקבעו.

לוי הוסיף כי "חברות דירוג בעולם כולו עוסקות במתן חוות דעת מעריכה על יכולת העמידה של בעל חוב בהתחייבויותיו או על פעילויות או נכסים אחרים. כך למשל, קיימות חברות דירוג שעוסקות בדירוג קרנות נאמנות. ואולם מרבית חברות הדירוג מתמקדות בדירוג אשראי, אשר פועל יוצא של דירוג זה הוא צמצום חוסר הסימטריה במידע הקיים בין מלווים ללווים, לגבי יכולת פירעון החוב של הלווים".

לדברי סגן שר האוצר, הצעת החוק מתמקדת בפעילות דירוג האשראי. פעילותן של חברות הדירוג החלה עוד בראשית המאה ה-20 במהלך השנים גברה השפעתן וכיום הן מהוות גורם דומיננטי בהשפעתו על פעילות שוקי ההון בעולם. הדירוגים מעוררים עניין רב בקרב משקיעים ומנפיקים כאחד, ומהווים מרכיב קריטי בהליכי גיוס חוב של תאגידים. באמצעות סולמות דירוג, חברות הדירוג מביעות את עמדתן לגבי הסתברות החזר החוב של ישויות שונות, ויוצרות בכך כלי תומך השקעה. ההבחנה המקובלת היא בין התחייבויות המדורגות ב"דרגת השקעה"(Investment grade) אשר ההסתברות כי ישולמו במועדן טובה, לבין התחייבויות הנופלות מ"דרגת השקעה" הנחשבות ספקולטיביות ומסוכנות יותר מאלה הראשונות. דירוג הניתן על ידי חברות הדירוג משפיע על הריבית שהלווה נדרש לשלם, ובשל מגבלות אסדרתיות (רגולטוריות) וכן מגבלות וולונטריות על נכסי הגופים המוסדיים, משפיע הדירוג גם על החלק שמהווה החוב המונפק מתיק ההשקעות של המשקיעים המוסדיים.

לוי ציין כי "גלובליזציה, התפתחות ההנדסה הפיננסית ודוח באזל 2, הרחיבו את תפקידן של חברות הדירוג בשנים האחרונות. במשבר ה"סאב–פריים" ובמשבר האשראי שבא בעקבותיו, באו לידי ביטוי כשלים בפעילותן של חברות הדירוג שהתבטאו בעיקר במגבלות מתודולוגיית הדירוג, בבעיות של ניגודי עניינים ובהעדר שקיפות בתהליך הדירוג. תרומתם של כשלים אלה לחלקן של חברות הדירוג במשבר, התעצמה עוד יותר לנוכח הסתמכות היתר של המשקיעים על תוצרי תהליך הדירוג. התפקיד המרכזי שמילאו חברות הדירוג במשברים אלה הביא לתמימות דעים בקרב הרגולטורים בארה"ב ובאירופה, לגבי הצורך בבחינה מחודשת והעמקת האסדרה בתחום זה. נראה כי גם בישראל יש מקום לשכלל את הסדרת פעילותן של חברות הדירוג ולהגביר את הפיקוח עליהן".

8 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה ראשונה וללא מתנגדים, והיא תועבר לוועדת הכלכלה, להכנתה לקריאות השנייה והשלישית.