"חשבתי שאייל מת" – לינץ' לאור יום בתל אביב

5 אריתראים שלפו את אייל גבריאל ממכוניתו והיכו אותו עד עילפון ללא כל סיבה, לעיני אשתו וילדיו המבועתים.

גיל רונן , כ"ד באב תשע"ג

רגע אחרי הלינץ'
רגע אחרי הלינץ'
ניצן גבריאל

חמישה גברים אריתראים שלפו ביום שישי האחרון את תושב בת ים, אייל גבריאל, ממכוניתו המשפחתית, והיכו אותו עד עילפון ללא כל התגרות או סיבה אחרת, לעיני אשתו וילדיו הקטנים. המקרה המזעזע אירע ברחוב לוינסקי, ליד התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. שניים מהתוקפים נעצרו.

רעייתו של גבריאל, ניצן, סיפרה את הסיפור בעמוד הפייסבוק שלה ביום שני, בליווי תצלומים. היום (רביעי) סיפרה לערוץ 7 שהתוקפים לא היו שיכורים וכי לא גנבו כלום, וככל הנראה עשו את המעשה "בשביל הכיף".

אייל, 35, עובד בעיריית בת ים, וניצן היא חשבת שכר­. הסיוט התרחש כאשר יצאו עם ילדיהם – ילד בן 5, ושתי פעוטות בנות שנתיים ו-10 חודשים – לרכוש משקאות בתחנה המרכזית.

"בסביבות השעה 9:00 רכשנו שתייה אצל אחד הסיטונאים במקום ולאחר מכן התחלנו בנסיעה לכיוון היציאה ממתחם התחנה," היא סיפרה. כשהמכונית היתה ברחוב מטלון החלו אריתראים להשליך לעברה אבנים. אייל, שנהג במכונית, המשיך לנסוע. כשהגיע לרח' לוינסקי, עצר את המכונית ברמזור אדום.

"פתאום דלת הנהג נפתחה על ידי אריתראי שתפס את בעלי ומשך אותו בחוזקה מחוץ לרכב," המשיכה ניצן לסםר. "ושם כבר התחיל הסיוט של חיינו... חבורת אריתראים אחזה בבעלי והכתה אותו בכל גופו, בבעיטות, אגרופים, דקירות בסכין שהם הוציאו, וגררו אותו על הכביש עד שהוא איבד הכרה! ואני ... עומדת וצורחת שדי... שיפסיקו... והבן הגדול שלי שהוא בסך הכל בן חמש רואה את הכל וצורח, 'אמא, הם הורגים את אבא שלי!'".

"לא יכולתי לעזור לבעלי ולרוץ למקום אליו הם גררו אותו," הסבירה. "פחדתי לעזוב את הילדים שלי והמחשבה שתיכף התוקפים עלולים לחזור אליי ולשלושת הקטנים שלנו גמרה אותי יותר. התקשרתי בבהלה היסטרית למשטרה והם אכן הגיעו במהרה ועשו כל מה שנדרש."

"את בעלי פינו בדחיפות לבית החולים במצב של חוסר הכרה ודימומים וחתכים על גופו. כרגע הוא סובל מכאבי המכות היבשות, שבר באף, חתכים בגוף ובעיקר סובל מצלקת נפשית מכל האירוע. הילד שלי לא מפסיק לדבר על זה שרצו לרצוח לו את אבא ומאד מתקשה להירדם בלילות ואני... אני עדיין רואה כמו סרט נע איך עוד רגע יכלה המשפחה שלי להפוך למקרה הרצח הבא על ידי אריתראים חסרי אנושיות ובעלי ברבריות ללא גבול."

לניצן מילות שבח חמות למשטרה. לדבריה, השוטרים הגיעו תוך ארבע דקות בערך מהרגע בו התקשרה אליהם ופעלו ללא דופי. שניים מבין חמשת התוקפים נעצרו מייד, ואת האחרים – המשטרה עוד מחפשת. כל התוקפים היו בני 20 עד 30.

אייל מתאושש בבית, היא אומרת, אך פגיעתו העיקרית היא נפשית, כאמור. גם הילד בן החמש נמצא במצב של פוסט טראומה, ואינו מוכן לצאת מהבית.

ניצן סובלת אף היא מהטראומה הקשה. "בשלב מסויים אייל איבד את ההכרה והם גררו אותו על הכביש," היא נזכרת. "ראיתי את הראש שלו נשמט מצד לצד וכבר חשבתי שזו גופה."

התקשורת הישראלית, המצויה עמוק באחיזתו של השמאל הקיצוני, מתעלמת, ברובה הגדול, מהמקרה, אשר אינו תואם את "הנראטיב" שהיא מבקשת להנחיל לצרכניה.