הגדוד הדרוזי קולט עשרות לוחמים חדשים

אוסמה סלאלחה מספר על תחושת ההסתערות לצד השכן מהכפר, ומסביר את אחוזי הגיוס הגבוהים בקרב הדרוזים- "זה חינוך שמגיע מהבית".

בני משה , כ"ה באב תשע"ג

חיילים באימון. אילוסטרציה
חיילים באימון. אילוסטרציה
פלאש 90
שבע שנים אחרי מלחמת לבנון השנייה שעל הישגים בה זכו לצל"ש, מתקיים השבוע גיוס לגדוד הדרוזי 'חרב'.

גיוס השיא לגדוד יערך ביום ראשון הקרוב. אחוזי הגיוס בקרב בני העדה הוא הגבוה ביותר בישראל, כשמלבד חרב מאיישים חיילים דרוזים תפקידים בכל רחבי צה"ל, כולל גם ביחידות לוחמות מובחרות.

סמל אוסמה סלאלחה, מ"כ בגדוד, סיפר לאתר צה"ל על סוד ההצלחה בהשתלבותם של בני העדה הדרוזית בישראל ובצה"ל בפרט. "העדה הדרוזית משלבת את האוכלוסייה בעלת אחוזי הגיוס הגבוהים בצה"ל,  וזה לא מובן מאליו. זה חינוך שמגיע מהבית", הוא מדגיש.

"אנחנו גדלים כנוער ישראלי, והצורך להגן על המדינה הוא משהו שמושתת בנו מהערכים שאנו מקבלים מההורים. כל דרוזי יודע שהוא רוצה ללכת לקרבי ולהגן על המדינה".

אך למרות האפשרות שניתנת לדרוזים לשירות בגדוד ייעודי לבני העדה, בוחרים רבים ללכת ולנסות את מזלם ביחידות המובחרות בצה"ל. סמל סלאלחה עצמו למד במכינה ממנה משובצים לוחמים דרוזים רבים ליחידות מובחרות, ומעולם לא נשלחו לוחמים ל'חרב'. אך סמל סלאלחה החליט ביחד עם חמישה חברים נוספים שהשירות בגדוד חשוב להם יותר. "בסופו של דבר אנו נותנים את המהלומה החזקה. הוכחנו את זה בלבנון, והאויב יודע מול מי הוא נלחם. אין דבר יותר מיוחד מלהסתער על כיפת הר כשמימינך ומשמאלך השכן או הבן דוד. המתאר הלבנוני סמוך לבית שלנו, ולכן יש לנו קשר חזק במיוחד לגזרה", הוא סיפר.

לסיכום, מבקש סמל סלאלחה להעביר מסר למתגייסים הטריים ולהרגיע את ההורים שבבית. "לכו לשירות משמעותי וקרבי ב'חרב'. פה הביטוי אחים לנשק מקבל משמעות שונה, כי אנו אחים בדם- שכנים וקרובי משפחה. היחס פה הוא באמת משפחתי. ההורים יכולים להיות רגועים כשהבנים שלהם איתנו".