גפני: מי שלא לומד תורה יומם ולילה - שיתגייס

בדיון שהתקיים בוועדה לשוויון בנטל אמרו חברי הכנסת החרדים כי מי שלא לומד עליו להתגייס.

חזקי ברוך , כ"ט באב תשע"ג

ח"כ משה גפני
ח"כ משה גפני
יוני קמפינסקי

הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל בראשות ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) התכנסה היום (שני) לראשונה, במטרה לדון הלכה למעשה בפרטי הצעת החוק.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) תקף בנחרצות את חברי הקואליציה, "אנחנו לא חותמת גומי של הממשלה. הצעת החוק שהגיע לוועדה זה רק חומר גלם. החוק שנכנס בסופו של תהליך יראה אחרת. אין אפשרות לגזור על הציבור גזרה שהוא לא יכול לעמוד בה. אנחנו מגיעים לדיונים מתוך כוונה לשנות ולהשפיע. נוסח החוק איננו גזרת גורל".

עוד הוסיף ח"כ גפני כי "בדיוק כמו שתשעה מתוך עשרה חיילים בצה"ל איננו קרבי ובכל זאת הם מגנים על מדינת ישראל, כך גם מי שלומד תורה מגן על עם ישראל. מבחינתי כל מי שאיננו לומד תורה יומם ולילה, נכון שיתגייס".

ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) תקף את הצעת החוק ואמר כי "אף אחד מחברי הכנסת החרדים איננו מגן על מי שמקבל את הדיחוי להתגייס ובכל זאת איננו לומד תורה. הבעיה היא מה נעשה אם נגייס את כל מי שאינו לומד ובכל זאת לא נעמוד במכסות שהחוק דורש מאתנו".

ח"כ אריאל אטיאס (ש"ס) אמר כי "יש קונצנזוס בין כל חברי הכנסת החרדים שיושבים כאן בחדר שלא להגן על מי שאינו לומד. מי שאינו לומד, שיתגייס. חרדי ממוצע מעריך מאוד את המשרתים בצה"ל. הבעיה מתחילה כאשר דורשים מאתנו לשנות את אורח חיינו. לפני שהוגשה הצעת החוק הזו, הקמפיין נגד החרדלניקים לא היה קיים וגם לא הייתה בעיה לחייל חרדי להסתובב בשכונה שלו. צריך לומר את האמת, חרדי שיתגייס לפני גיל 21 תהיה לו בעיה למצוא שידוך".

את צה"ל בדיון ייצג תא"ל, גדי אגמון, שאמר כי "יש אלפים שלא לומדים בישיבות אבל אין ברשותנו מנגנון שיאפשר לזהות אותם כדי לכפות את גיוסם. אני רוצה לדעת איך יכול להיות שראש ישיבה שהוא מנהיג רוחני ודתי חותם על הצהרות שקר".

בין חברי הכנסת שגוננו על הצעת החוק היה ח"כ עפר שלח (יש עתיד) שאמר כי "אסור לשכוח שאם החרדים היו מעבירים לרשויות את כל מי שאינו לומד, בג"ץ לא היה מבטל את 'חוק טל'. כולם צריכים להבין שאם לא נגיע כאן להסכמה, האלטרנטיבה תהיה שיהיה גיוס לכולם בגיל 18".

ח"כ צחי הנגבי (הליכוד ביתנו) אמר כי "החוק הזה לא נותן מענה לשאלה למה בכל יום ראשון בבוקר אני שולח את התאומים שלי לשבוע וחצי לצבא בעוד שישנם אחרים שהם בני 18 והם לא נדרשים לכך. עכשיו הגיע השעה של המנהיגות החרדית לקבל הכרעה ולהבין שלא ניתן להמשיך עוד במצב הקיים".

יו"ר הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל, ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) סיכמה את הדיון בכך ש"הצעת החוק מבוססת על ההנחה שישנם די והותר שאינם לומדים תורה מבוקר ועד לילה, על מנת שיוכלו לעמוד ביעדים".

עוד קודם לדיון על הצעת החוק עצמה, התקיים דיון נוסף של הוועדה עם שר הכלכלה, ח"כ נפתלי בנט (הבית היהודי), שהציג את העקרונות המרכזיים בחוק בתחום שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. לדבריו, "שילוב חרדים במעגל העבודה, זו מטרת העל והיא חשובה אפילו יותר משילובם של החרדים בצה"ל. כניסה לשוק העבודה תאפשר לחרדים לצאת ממעגל העוני, ותעזור כלכלית למשק כולו כמו גם לחרדים בהשתלבות בחברה הישראלית".

עוד הוסיף השר בנט כי "בכדי להבטיח את קליטתם של החרדים בשוק העבודה, משרד הכלכלה מפתח כלים יישומיים שיש בהם כדי להקל על תהליך ההשתלבות. כלים אלו מבוססים על שלושה מרכיבים: יצרת תשתית ייעודית של מרכזי הכוונה לחרדים שיהיו פרוסים ברחבי הארץ, הגברת רף הביקוש בקרב המעסיקים לאוכלוסייה החרדית תוך מתן תמריצים כלכליים לשילובם במקומות העבודה. והמרכיב השלישי, הטיפול בפרט, תוך מתן הכשרה מקצועית וסדנאות.

"להבנתי", הוסיף השר בנט "לא נכון לדחות את גיל מתן הפטור מעבר למה שהוגדר בתקופת הביניים מאחר שאז רוב החרדים כבר יהיו נשואים ובעלי ילדים ועל כן הנטל הכלכלי עליהם יהיה גדול הרבה יותר. זה גם הסיבה שאני שואף לכך שגיל היציאה למקומות העבודה יהיה מוקדם ככול שהדבר ניתן. זה מוריד חסמים חברתיים, ומאפשר קבלת הכשרה מקצועית מוקדמת יותר. השר בנט סיכם את דבריו כי "הצעת החוק היא אירוע היסטורי שממשלות בעבר פחדו להיכנס אליו ".

ח"כ שקד ציינה כי האתגר הגדול של משרד הכלכלה והמשק הישראלי הוא בקליטתם של 28,000 בוגרי ישיבות שקיבלו פטור לשוק העבודה כולל גם דרך עבודות יזומות. החרדים של היום, זו העלייה הרוסית של שנות ה-90 למשק הישראלי ולשוק ההיטק.