הפגנת המשפחות השכולות
הפגנת המשפחות השכולותצילום: חזקי עזרא

בג"ץ דחה כצפוי בצהרים (שלישי) את עתירת המשפחות השכולות נגד שחרור המחבלים הפלסטינים הלילה.

ההחלטה, התקבלה פה אחד על ידי שלושת השופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס.

"אין חולק כי הסוגיה היא קשה ורגישה. לבנו עם בני המשפחות שכאבן גדול. בטוחים אנו כי הגורמים המוסמכים החליטו את שהחליטו בלב כבד תוך התייחסות לכאבן ולעמדתן של המשפחות השכולות", אמר גרוניס.

שר הכלכלה, נפתלי בנט, התייחס להחלטת בית המשפט בדף הפייסבוק שלו, "לאור שחרור הרוצחים (יש להפסיק לקרוא להם אסירים, כאילו הורשעו בעבירות תנועה), ואובדן כל הרתעה במאסר, אדחוף לבחינה מחדש של נהלי צה"ל באשר לסיכון חיי לוחמינו בניסיון לתפוס מחבלים", כתב בנט.

ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור' עתר בשבוע שעבר לבית המשפט העליון בדרישה למנוע את שחרור המחבלים הלילה. יו"ר 'אלמגור', מאיר אינדור, הסביר עם הגשת העתירה ביומן ערוץ 7 כי העתירה מסתמכת על דבריו של רובינשטיין עצמו בתשובה מהעבר לטענת המדינה שבית המשפט לא יתערב בהחלטת מדינה. רובינשטיין קבע אז כי ניתן לבדוק סבירותו של מהלך מדיני מול ערכי שמירת החוק, ועל בסיס קביעה זו ניצבת העתירה.

לדברי אינדור בהחלטת הממשלה לשחרר את 104 המחבלים קיימת חציית גבולות ממספר פרמטרים שונים. האחד הוא הכוונה לשחרר רוצחים שאפילו ראש הממשלה המנוח רבין סירב לכלול במחוות השחרור של תקופתו. כמו כן העובדה שמדובר בשחרור עוד קודם למהלך מדיני. לטעמו על השופטים לבחון את חשיבות או היעדר חשיבותו של המהלך שטרם החל אל מול חשיבות שמירת החוק.

עוד הוא הזכיר בדבריו את העובדה שמסקנות ועדת שמגר שנועדו לקבוע את הקריטריונים לשחרור מחבלים בעסקאות שונות טרם הובאו לדיון בממשלה וטרם הגיעו לידיעת הציבור. אינדור מוסיף ותוהה כיצד יתכן שרק מבצעי עבירות טרור ימצאו את עצמם תחת מטריית הגנה שאיננה לשאר מבצעי פשעים – מטריית ההגנה המדינית. לדבריו המונח 'חנינה מדינית' נועד לשחרור ממוקד של מרגלים וכיוצא באלה אבל לא לשחרור סיטונאי המוני.

אינדור הוסיף וציין כי הגורמים השונים אינם לוקחים בחשבון את הפגיעה הנפשית החמורה בבני משפחות החללים והנפגעים מהטרור. פגיעה זו הובילה רבים מהם להסתגרות נפשית וחלקם אף נפטרו בעקבות שחרור מחבלים האשמים ברצח יקיריהם.

בתשובתה לעתירה ביקשה פרקליטות המדינה כי בית המשפט לא יתערב בהחלטה המדינית. בתשןבה נכתב כי מדובר בשיקול מדיני מובהק ועל כן אל לבית המשפט להתערב בו. "נושא שחרור האסירים הוא חלק בלתי נפרד מתהליך מדיני בו החלה הממשלה ואשר ההחלטות על שחרור אסירים כרוכות ושלובות בו ותתקבלנה במהלך הדרך גם בהתאם להתקדמות בין הצדדים בגדרו של המשא ומתן".

לנוכח קביעות אלה ביקשה המדינה לקבוע כי אל לו לבית המשפט להתערב בסוגיה זו שאינה אלא מדינית ולא משפטית. "מדובר בהחלטה מדינית שבליבת העשייה המדינית ביטחונית של ממשלת ישראל, וכבר מן הטעם האמור דין העתירה להידחות על הסף".