כאן שביתה
כאן שביתהפלאש 90

מעבר להתנהגות הפסולה והבלתי חוקית בעליל של נהגי הקטרים של רכבת ישראל בשביתתם הלא מוצהרת, שהייתה צריכה לזכותם בפיטורין מיידיים ובתביעת נזיקין, הפרשייה הזאת מעלה שוב לכותרות סוגיה עקרונית וחשובה בדבר היחסים בין המדינה לעובדיה.

עובדים רבים בשרות המדינה התרגלו לראות במקום עבודתם משהו ש"שייך להם", כאילו שהם בעלי הבית. אולי כדאי לזכור שישנו הבדל מהותי בין בעלות לעבודה. הבעלים של חברה משקיעים בה כסף והם אלה שלוקחים את כל הסיכון העסקי, לטוב ולמוטב. אם החברה תצליח, מן הדין שהרווחים יגיעו לבעלי החברה. אם היא תיכשל, כל ההפסד יוטל עליהם.

העובדים, לעומת זאת, לא שותפים באופן משמעותי להצלחת החברה. נכון, ברור שעדיף לעבוד במקום טוב וחברה מצליחה נוהגת לתגמל את עובדיה בבונוס יפה ותנאי עבודה משופרים, כהוקרה על תרומתם להצלחת החברה, אך לעומת הסכומים שבעלי החברה משלשלים לכיסם, מדובר לרוב בכסף קטן יחסית. מאידך, אם החברה נמצאת בקשיים, זה לא אמור לפגוע יותר מידי בשכירים. אמנם הם יאלצו כנראה לוותר על בונוס ואולי יספגו קיצוצים, אבל הם צריכים להמשיך לקבל את שכרם. בוודאי שהם לא צריכים לשאת בהפסדים.

בקיצור, יש פה Trade off בין בעלות לשכירות. השכיר מקטין את אופק הרווח שלו אך מבטיח את היום-יום. הבעלים לוקח את הסיכון אך שומר לעצמו את הרווחים. כתוצאה מזה, שמורה לו הזכות לנהל את החברה כפי ראות עיניו, וזה כולל את היכולת לגייס ולפטר עובדים.

אין שום סיבה להתייחס באופן שונה לחברות השייכות למדינה, כמו רכבת ישראל, חברת החשמל או הנמלים. יש לזכור שהמדינה פועלת בשם ולטובת כולנו, אזרחי מדינת ישראל. נכס הנמצא בבעלות המדינה הינו בנאמנות במטרה לתת שרות לאזרחים והפקעת יכולת המדינה להחליט על אופן ניהולו הינה מעילה בתפקיד המדינה ובאחריותה. הרכבת, כמו הנמלים או חברת החשמל, נמצאת בבעלות המדינה ומטרתה לתת שרות לאזרחיה. עובדי הרכבת חייבים לתת לאזרחים את השרות הזה. הם פה על מנת לשרת אותנו, האזרחים, ולא אנחנו פה על מנת לשרתם. אם תנאי העבודה לא מתאימים להם, הם זכאים להתפטר.

לצערנו, התהפכו היוצרות ועובדי המדינה נוהגים כבעלים ולא כנותני שרות. כפי שמשבר הנהגים הראה, הם דורשים תנאי עבודה מופלגים והם לא מוכנים לקבל את זכותה של המדינה לנהל את משאבי הציבור, כראוי לבעלים של הנכס.

כל זה חייב להפסק. הזמן הגיע לשים קץ להתרפסות של המדינה אל מול עובדים כוחניים וסחטניים. המדינה חייבת למלא את שליחותה, להתנהג כמו בעלים ולעשות מה שנכון עבור האזרחים, גם אם זה כולל פגיעה מסויימת בתנאי העבודה הנוכחיים של העובדים או פיטורם במקרים בהם פיטורין נחוצים לטובת הארגון.

כמובן שמעבר לזה, בסופו של דבר, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הבעיות שיוצרים עובדי המגזר הציבורי היא דרך הפרטה ומיקור חוץ של כמה שיותר שירותים מחד ומעבר למודל העסקה הנהוג כבר היום במדינות רבות, כמו בשוויץ ודנמרק, ללא קביעות במקום העבודה, מאידך. אבל עוד חזון למועד ובינתיים, צריך להחזיר למדינה את יכולת הניהול של המשאבים הנמצאים בשליטתה.