קצת נעלב. לפיד
קצת נעלב. לפידפלאש 90

ראשי תנועת 'רגבים' יהודה אליהו ובצלאל סמוטריץ' מעבירים מסר תקיף לראשי מפלגת הבית היהודי.

במכתב פומבי מיוחד  שיתפרסם בשבת הקרובה בעיתון 'בשבע', קוראים השניים, "הגיע הזמן להתעורר, הקונספציה של הברית עם 'יש עתיד' קרסה בכל החזיתות"

קטעים מתוך המכתב:

"..חברים יקרים, הלכנו לאיבוד. הגיע הזמן להתעורר, ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

מלכתחילה היה בשותפות עם יאיר לפיד משהו לא טבעי. נטשנו את שותפינו הטבעיים וחברנו למשהו שונה מאיתנו בתכלית - באמונותיו, בהשקפותיו ובהתנהלותו בפועל. חשבנו, כנראה, שאם נתחכם נצליח להוציא מזה משהו טוב, נצליח אולי אפילו לגייר את לפיד ולמשוך אותו אלינו. כשהתגברו החששות והבטן התהפכה הסברנו לעצמנו את המהלך המוזר הזה בחוסר ברירה, בכך שנתניהו לא רוצה אותנו ושעל דרעי אי אפשר הרי לסמוך.

אחרי כל ההתפעלות העצמית ושכרון הכוח אנחנו מוצאים את עצמנו על הקרשים, והגיע הזמן שנאזור אומץ להישיר מבט אל המציאות, להודות במצב הקשה ולחפש דרכי מילוט.

נתחיל מהדברים הגדולים: הרציונל של הדיל עם לפיד התבסס על הסכמה לפיה 'יש עתיד' תתמוך בהתנגדותנו לתנאים מוקדמים למשא ומתן מדיני, ובתמורה אנחנו נסכים לעצם קיומו של משא ומתן כזה. הנחת העבודה שלנו היתה שבלי תנאים מוקדמים לא יהיה משא ומתן. חשבנו שסובבנו את כולם, אבל מה לעשות - ההנחה הזו פשוט התנפצה אל סלעי המציאות. הממשלה שאנחנו חברים בה שחררה לראשונה רוצחים עם דם על הידיים כתנאי מוקדם למו"מ, ונמצאת בעיצומו של תהליך מדיני מסוכן. עצם קיומו של התהליך הזה כבר מסב נזק תודעתי אדיר, והוא עלול, חלילה, להסתיים בהקמת מדינה פלשתינית, גם אם בגבולות זמניים, במסירת חלקי מולדת נוספים ואפילו בעקירת יישובים.

עוד בדברים הגדולים: פגענו אנושות בעולם התורה, גם בזה החרדי וגם בזה הציוני. תקציב הישיבות קוצץ בצורה חסרת תקדים, ובינתיים לפיד מפר גם את הסיכומים השקטים בעניין הזה ושולח בהנאה סדיסטית את מנהלי הישיבות להתרוצץ כמו עכברים בכלוב ולקושש נדבות לתשלום משכורות ומלגות לקראת החגים. אנחנו לא אומרים שהח"כים שלנו לא מתאמצים, אבל במבחן התוצאה - עד כה זה לא עובד. שר האוצר יורק עלינו פעם נוספת ואנחנו מבליגים. ובכלל, מאיפה בא הרעיון לתת ליאיר לפיד את 'תמונת הניצחון' בדמות קיצוץ רשמי בתקציב הישיבות ולהשלים את התקציב מתחת לשולחן? למה אנחנו נותנים לו לקבוע את הטון ולעצב את הכותרות? למה אנחנו נגררים אחריו ונותנים לו להכתיב את סדר היום? מי אמר שלהיות סמרטוט של יאיר לפיד עדיף על להיות סמרטוט של נתניהו?

תקציב המדינה שעבר, ובתוכו הקיצוץ בקצבאות הילדים, משקף סולם ערכים מעוות שאסור היה לנו להסכים לו. זהו סדר יום חדש שדוחק את ערכי המשפחה ועידוד הילודה ומעדיף על פניהם את העבדות וההשתעבדות לכסף. האמירות המזלזלות של לפיד על כך שמי שבוחר להביא ילדים לעולם צריך לקחת עליהם אחריות ולפרנס אותם הן התבטאויות אומללות שמשקפות עולם ערכים אומלל עוד יותר שלצערנו, ובעזרתנו האדיבה, קובע כאן את הטון בחודשים האחרונים. ואנחנו שותקים. המתקפה על מפעל ישיבות ההסדר, הפגיעה המסתמנת בישיבות הגבוהות הציוניות, הסנקציות הפליליות המנוגדות להסכם הקואליציוני, כל אלו ועוד אמורים היו לגרום לנו לשבור את הכלים כבר מזמן. הקרע עם החרדים מתקרב בצעדי ענק לשלב האל-חזור, ואת פירות הבאושים שלו אנחנו עלולים לאכול עוד שנים רבות. ובשביל מה, לכל הרוחות, בשביל מה? מה קיבלנו בתמורה? 

גם בדברים היותר 'קטנים' בינתיים לא השגנו כלום. חוק בגין למכירת הנגב לבדווים בנזיד עדשים עבר בקריאה ראשונה באצבעות שלנו. רבנות ראשית ציונית לא הבאנו. ההתעללות במתיישבים נמשכת - ביטולו של 'צו שימוש מפריע' עוד לא נראה באופק וחקלאים חלוצים מסולקים מאדמותיהם לאחר שנות עיבוד רבות ללא דין וללא משפט. דו"ח לוי כבר התכסה בשכבה כזו של אבק שאפילו אנחנו כבר לא זוכרים מה כתוב בו. צווי הרחקה מנהליים ניתנים כאן כמו ברפובליקת בננות, והמעצר האלים, המחשמל והמעליב של בועז אלברט מיצהר ממחיש כי היחס למתיישבים בחסות הממשלה שאנחנו חברים בה ממשיך להיות כמו אל אזרחים סוג ד'.

אנחנו חרדים, ואנחנו לא לבד. הגיע הזמן שנתחיל לעמוד על שלנו ולקדם את סדר היום שאנחנו מאמינים בו. בשביל זה קיבלנו 12 מנדטים ובשביל זה אנחנו יושבים בממשלה".