מזפזפים ליהדות

בקרוב יעלה ערוץ המורשת בכבלים. בין התוכניות: סיפורי צדיקים, ריאליטי של מידות וסדרת דרמה מבית היוצר של שולי רנד.

עפרה לקס , י"ז באלול תשע"ג

יפיק סדרת דרמה בערוץ? שולי רנד
יפיק סדרת דרמה בערוץ? שולי רנד
פלאש 90

בשבוע שעבר חתם שר התקשורת, גלעד ארדן, על הזיכיון של ערוץ המורשת החדש. הוא הכריז באותו מעמד ש"בעולם שבו תוכניות הריאליטי השתלטו על מסך הטלוויזיה, ישנה חשיבות עליונה לערוץ המשדר תכנים שיכולים לאזן במקצת את התמונה אליה נחשפים הצופים".

ארדן הוסיף ואמר כי הוא מקווה שהערוץ "יקרב את הדור הצעיר למורשת ישראל". האישים המובילים את הקבוצה מכוונים בדיוק למקומות שארדן מדבר עליהם, אבל האם יהיה קהל לטלוויזיה שכזאת? האם לא צריך לרדת נמוך כדי לספק את קהל הצופים על מנת שהערוץ יהיה רווחי? או במילים אחרות, ייתכן שפלח גדל והולך של הציבור הישראלי לא מפחד מהמושג מורשת, אבל השאלה היא איך גורמים לכך שאותו החלק לא יפהק ממנו.

שעשועון ברוח 'אדרבה'

עודד מנשה, אושיית טלוויזיה מוכרת, היה חלק ממבשלי התוכניות העתידיות של הערוץ והוא גם מתכנן להגיש אחת מהן לפחות. דוגמה? "פעם הייתה בערוץ 2 התוכנית 'דודו מספר לגולו', שבה דודו טופז ז"ל היה מספר לבובה סיפור לפני השינה. אני חשבתי שאפשר לקחת את התבנית הזאת ולספר סיפורי צדיקים לפני השינה".

לא נראה לך שזה ירתיע את קהל הצופים? אתם מוגדרים ערוץ ישראלי-יהודי. סיפורי הצדיקים מאוד יפים ואהובים, אבל יש בהם ארומה ומסרים שלא מתאימים לכולם.

"גם 'דודו מספר לגולו' היה סיפור עם מסר. סיפורי צדיקים הם מאוד מרגשים ומחממי לב, ואני שמח לספר אותם לילדים שלי. אולי רק הכותרת תלחיץ". את הסיפורים מנשה מתכוון כמובן לבחור בפינצטה, אבל מבחינתו "כל דבר שעושים צריך שתהיה בו חמימות ושהוא יגיע מתוך הנשמה ובעין חיובית, ומה שבא מן הלב חודר אל הלב".

מנשה מספק דוגמה נוספת לתוכנית אפשרית בערוץ (לוח המשדרים טרם נקבע סופית): שעשועון שמטרתו לחזק את המידות הטובות ואת הערבות ההדדית, "שאנשים יראו את המעלות ולא החסרונות אחד של השני". מזכיר קצת את מילות 'אדרבה', מנוגד לגמרי להדחות המתוקשרות של תוכניות הריאליטי.

מנשה אולי לא אוהב את פלטפורמת הריאליטי, אבל שלא כמו חבריו לערוץ הוא נזהר. "אני לא בז לשום דבר. באופן כללי אני לא מאמין שיש משהו שהוא לא נכון. גם אם מחליטים שמה שקורה בערוצים האחרים זה חושך, לא נלחמים בו בחושך אלא מדליקים אור. אני לא הולך לחנך את הצופים, אלא להציע להם משהו אחר, והם יבחרו".

האם יש כאן קוד טלוויזיוני חדש שאתם מבקשים לפצח?

"לא. אנחנו עושים את מה שאנחנו יודעים ואוהבים לעשות וחושבים שהוא הכי טוב. אנחנו מבקשים להראות את הצד היפה של העם הזה. אנשים ימשיכו לצפות בערוצים האחרים בכל מקרה, כמו שכשאתה פותח מסעדה אתה לא מצפה שיאכלו רק אצלך. יש עוד מסעדות טובות שאפשר לאכול אצלן".

ערוץ המורשת הוא אחד מחמישה ערוצים ייעודיים שאישר משרד התקשורת, בהם ערוץ ערבי, ערוץ רוסי וערוץ מוזיקה. הערוץ יהיה חלק מקבוצת ערוצי הבסיס בכבלים ויישב גם על פלטפורמת 'עידן פלוס'. הערוצים היו אמורים לצאת לדרך כבר לפני 15 שנים. שבע שנים אחר כך ניגשה קבוצת 'אלף מורשת תקשורת' למכרז וזכתה בו, אבל אז משכה את ידיה מהזכייה "ומגיע קרדיט לניצן חן (אז יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ע"ל), שהוציא את הערוץ למכרז מחודש", אומר יו"ר הקבוצה, מוטי שקלאר.

המשקיע העיקרי בערוץ הוא יצחק מירילשווילי, בנו של המיליארדר מיכאל מירילשווילי, שעשה בעצמו חיל בעסקים ומקורב מאוד לחב"ד. הקבוצה מורכבת גם מערוץ 'אורות' של ישראל זעירא, ומושקע בה גם צבי בר, אשר מושקע בערוצים שונים. בין האנשים הנמנים על דירקטוריון הקבוצה נמצא גם יהורם גאון, שגם שמו הוזכר כמגיש של אחת התוכניות.

שקלאר עצמו היה חלק מקבוצה אחרת שחשבה לגשת למכרז, אבל הוא נקרא להצטרף לקבוצה הזאת ושמח להגיע למעמד הזה היום. "מבחינתי זו הגשמת חלום", הוא אומר, מפליג 20 שנה אחורה ומספר שכבר אחרי הקמת בית ספר 'מעלה' הוא תכנן הקמת ערוץ שכזה. מאז, כאמור, חלפו שני עשורים, אבל מבחינתו החברה הישראלית בשלה היום יותר מתמיד לשיח התרבותי-יהודי-ישראלי, ובהשוואה המתבקשת לערוץ 'התכלת' שנכשל הוא אומר: "הוא הקדים את זמנו בכמה שנים טובות.

היום ההוויה הישראלית בנויה על העיסוק בתחומים האלה, והיא עושה את זה בשדה הקולנועי, בשדה הלימודי וגם המוזיקלי ובמסגרות לאו דווקא דתיות. לכן הפוטנציאל שיש לצופים בתחומים האלה גדול מאי פעם". שקלאר מספר שבסקרים שהם ערכו וגם בזמן שניהל את הרשות השנייה, הוכח שלתכנים כאלה "אין פחות רייטינג". הוא משוכנע ש"אם שלמה בן צבי (הבעלים של ערוץ התכלת, ע"ל) היה מקים את הערוץ בתקופתנו, הוא היה מצליח. חוץ מזה, לא הייתה לו אפשרות לקבל הכנסה מפרסומות, ולנו יש".

דוד שריקי, מנכ"ל הערוץ - הכנסה מפרסומות היא לא הכנסה מאוד בטוחה, בטח לא היום.

"נכון, זה לא פשוט במצב של המשק, והערוצים במצב לא קל. אבל יש היתכנות להעמיד את הערוץ בצורה טובה ומכובדת". המכרז של הערוץ למורשת ישראל חייב אותם בסכומים "שפויים הרבה יותר" מאשר את הערוצים הגדולים, ולכן הוא יוכל לעמוד בתנאי הרגולציה, אומרים בערוץ. שריקי מוסיף שהערוץ בהחלט יהיה עסקי, גם בגלל שיתופי פעולה מתוכננים עם מדיות אחרות וגם בגלל קרנות וגופים שמממנים "תכנים שאנחנו מתעניינים בהם".

שקלאר מסביר כי "למרות שהערוץ יהיה משודר בפלטפורמות רבות, הוא לא פונה אל המכנה המשותף הרחב ביותר. הוא מיועד לאנשים שמחפשים משמעות ושותפים לשיח הזה שבלעדיו אין לנו מקום כאן. אני חושב שזה פונה למספיק אנשים כדי להצדיק ערוץ כמו שלנו". שקלאר לא נזהר כמו מנשה: "יש מספיק צופים שקצה נפשם בתכנים החלולים שיש בערוצים האחרים, ורוצים לראות תרבות פנאי איכותית בזמן שיש להם".

שקלאר גם לא חושש להצמיד את התואר 'בוטיק' לערוץ החדש. "היום אנשים לא רוצים לשתות קפה במקומות ההומים, אלא בבתי קפה שנותנים אינטימיות ואיכות. הם לא מחפשים אוכל מהיר אלא אוכל בריא, וזה גם בתחום הנשמה".

עם כל הכבוד, רשתות המזון המהיר עדיין גדושות בסועדים.

"נכון, הערוץ הזה לא מתכוון להתחרות בערוצים 2 ו10, הוא מתכנן להיות חלופה למי שמחפש משהו אחר. גם מי שיצפה ב'דה וויס' אולי ירצה לראות אותנו ב11 בלילה. אני לא מוותר על הציבור הזה. בכל אדם יש גם את הנשמה היתרה".

באשר לגבולות שישורטטו בערוץ, שקלאר אומר שהם יוצבו גם בפרסומות וגם בתכנים, "אבל יהיה מקום גם לציבור חילוני שוחר יהדות שמחובר לעולם הערכי והציוני. אין סיבה לא לתת ביטוי גם לגרעין החילוני בירוחם, או לגרעיני 'איילים' או ל'שומר החדש'. אלו תופעות מדהימות של החברה הישראלית שלא באות לידי ביטוי בתקשורת".

להתבדל מהתל-אביביות

טל ברקאי, מנהל התוכניות של הערוץ, מגיע מרקע מקצועי עשיר שכולל רקורד של שני עשורים בעשייה התקשורתית, וחווה בעצמו התקרבות ליהדות בעקבות מחלת אמו ופטירתה. אחרי לימוד של שנים, החליט שהוא הולך עם תהליך ההתקרבות עד הסוף, מה שהביא בשלב מסוים לקושי בעבודה בערוצי הטלוויזיה. בדיוק אז הוא נתקל במודעת "דרוש תסריטאי" ל'ערוץ מאיר', שם החל לעסוק בפיתוח של טלוויזיה ויהדות. במקביל החל לבנות וליצור את ערוץ 'אורות' מבית 'ראש יהודי'.

הקשרים שלו הביאו לכך שהערוץ נמצא על דף הבית של ynet, ונראה שהוא בדיוק האדם המתאים לערוץ שמחפש חיבור יהודי-ישראלי ופונה לקהל יעד כללי. "אנחנו לא מחפשים להמציא משהו חדש", הוא מבהיר, "אבל יש הרבה מה לתקן ולשפר בתוך הקיים. מספיק שהשפה תהיה נקייה, שהאלימות תרד מהמסך, שהתכנים יהיו יותר ציוניים-ישראליים. מספיק שיגידו בתחילת התוכנית את התאריך העברי, וכל הדברים הקטנים האלה יביאו לעולם יותר נכון מזה שנמצא היום על המסכים".

אם מישהו דמיין שישיבות החשיבה על תכנים ותוכניות של הערוץ החדש מתאפיינות בכסיסה מעמיקה של עפרונות וביובש יצירתי, ברקאי מבהיר ש"יש המון רעיונות, אי אפשר לתאר כמה. הלוואי שה' יזכה אותנו לממש את כולן". ברקאי מתייחס גם הוא להיתכנות הכלכלית, כי אי אפשר ללכת על תוכניות איכותיות שלא מעניינות איש. "כולם מאשימים את ערוץ 2 ו10 שהם לא עומדים בכללי הרגולציה, אבל צריך להאשים את המדינה, שהציבה סכומי סף לא ריאליים. כאן הרגולטור הבין שהשוק השתנה, מה שנותן לנו מעט מרווח לניסוי וטעייה. אנחנו לא הולכים לנצח את האח הגדול, אבל מכוונים לקהל שמחפש אותנו". ברקאי מזכיר שני ערוצים נוספים, שגם הם פונים לקהל הישראלי עם תכנים של יהדות וישראליות, "ועושים עבודה לא רעה בכלל". הוא מתכוון לערוץ 'הידברות' ול'ערוץ מאיר'. "אם רוצים להגיע לקהל התל אביבי, נצטרך לבדל את עצמנו מהם ולהרחיב את האמירה".

הערוץ החדש צפוי לעלות לאוויר ברבעון הראשון של 2014. למרות שחבריו לא מסגירים תוכניות ספציפיות, ברקאי מספר ששולי רנד כבר עובד על סדרת דרמה, "וברגע שהיא תהיה בשלה נצטרך למצוא לזה תקציבים". נראה שיש למה לחכות.