'איראן מתמודדת ומסתגלת לסנקציות'

בכיר אמ"ן לשעבר קובע כי איראן מתמודדת בהצלחה עם הסנקציות הכלכליות שהוטלו עליה והיא תוכל להתמיד בתכנית הגרעין שלה למרות הכול.

שמעון כהן , י"ט באלול תשע"ג

מנהיג איראן חמינאי
מנהיג איראן חמינאי
טלוויזיה איראנית

ד"ר משה אפרת לשעבר ראש ענף כלכלי באמ"ן/מחקר ועמית מחקר בכיר ב-LSE – בית הספר לכלכלה ולמדע המדינה של לונדון, מנתח במאמר שפרסם במכון למחקי ביטחון לאומי את ההתמודדות האיראנית עם הסנקציות הכלכליות שהטיל המערב.

לדבריו הסנקציות אמנם חמורות וקשות ובמדינות אחרות בהחלט יכולות להוביל לשינוי וזעזוע, אך מסתבר שלא באיראן.

במאמרו מציין ד"ר אפרת את הקושי שעבר על איראן בשנה האחרונה ומזכיר כי "בשנת 2012 הוכפל שעור האינפלציה ל-40 אחוז, צומצמו בכ-30 אחוז ההכנסות מיצוא נפט, נפגעה קשות תעשיית הרכב (התלויה בעיקר ביבוא מהמערב), חלה ירידה של 80 אחוז לפחות בשער החליפין של המטבע האיראני בשוק המקומי. כתוצאה מכך פוטרו לפחות חצי מיליון איש (פי שלוש מהנתונים הרשמיים ושיעור האבטלה זינק ל-17 אחוז מכוח העבודה (לעומת 12.5 אחוז לפי הנתונים הרשמיים)".

עם כל זאת מתמודדת הכלכלה האיראנית מבלי להגיע להתדרדרות ותסיסה בעם. "מסתבר שניתוח הנתונים מראה תמונה יותר מורכבת. חרף האינדיקאטורים הכלכליים השליליים השונים וחרף התחזיות הקודרות נוכח הידרדרות ערך המטבע האיראני, נמשכה גם בשנת 2012 העלייה התלולה בבורסה של טהראן בשיעור ריאלי של למעלה מ-15 אחוז ובלמעלה מ-22 אחוז בחודשים ינואר-יוני 2013. יתר על-כן, נוכח הירידה הניכרת בשער הריאל, חלה מאז ראשית 2012 פריחה בסקטור הבניין והנדל"ן, שזכו לא רק בהגברת הפעילות אלא גם בעליה ניכרת ברמת המחירים. בנוסף לכך, כתוצאה מההגבלות שהוטלו על היבוא מחו"ל הייתה התאוששות ניכרת במפעלי תעשיה שונים, שתרמה הן להגדלת הייצור לשוק המקומי והן לעליה ניכרת ביצוא שלא-מנפט".

לדבריו "התפתחות זו מצביעה לא רק על יציבות בשוק ההון האיראני, אלא גם משקפת, חרף השיבושים במשק, את כושר האלתור וההתאמה במגזר העסקי האיראני ואינה מצביעה עדיין על זעזועים עמוקים המתלווים בדרך כלל לפעילות הכלכלית בעיתות משבר".

בהמשך מאמרו מציין אפרת שלוש עובדות קרדינאליות שעמדו בפני מעצבי מדיניות הגרעין האיראנית בשש השנים האחרונות וגיבו את מדיניותו:

א. הכנסות עצומות מיצוא נפט שהסתכמו ב-500 מיליארד דולר לעומת 185 מיליארד דולר בתקופה הקודמת המקבילה( תוספת ממוצעת של למעלה מ-50 מיליארד דולר לשנה) ,עוצמה המאפשרת גם לנקוט במדיניות כלכלית וחברתית לא-קונבנציונלית, בזבזנית ובלתי ממוקדת, הגורמת לעיוותים כמעט בכל תחום ותחום.

ב. חרף חיוניותו של סקטור הנפט לכלכלה האיראנית, שהרי הוא מניב למעלה מ-60 אחוז מהכנסות הייצוא השנתי, בפועל, הוא תורם רק כ-10 אחוז מהתוצר.

ג. רוב רובו של סחר החוץ האיראני השנתי (יצוא כיבוא) מתנהל עם מדינות אסיה והמזרח הרחוק ורק כ-20 אחוז מתנהל עם המערב והגוש הסובייטי לשעבר.

אפרת מציין כי להערכת קרן המטבע, כפי שהובאה בדו"ח שפורסם ב-20 במאי 2013, התוצר הריאלי האיראני ירד ב-1.6 אחוז בממוצע לשנה ב-2012 וב-2013 וחרף זאת, איראן תצבור בשנים אלה 25 מיליארד דולר עודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים שניתן לבטח לנצלן במהלך שנת 2014. כמו כן בתום שנתיים להחמרת הסנקציות המערביות, יעמדו עדיין לרשות איראן בסוף 2013 - ראשית 2014 כ-79 מיליארד דולר של עתודות במטבע חוץ ובזהב.

עוד הוא מזכיר את דרכי התמודדותו של המשטר האיראני שנקט שורת צעדים שמנעו שחיקה ברמת החיים של השכבות העממיות באוכלוסייה. בכללם של הצעדים גם העלאת שכר המינימום ושכר עובדי המדינה ב-25-20 אחוז, חלוקת פנקסי מזון ל-17 מיליון העניים (כרבע מכלל האוכלוסייה) לרכישת מצרכים בסיסיים במחירים מוזלים (ובכללם קטניות, אורז ושמן), והגדלה ניכרת של מענקים כספיים חודשיים לנפש. "כתוצאה מכך, תסתכם ההכנסה החודשית הממוצעת למשפחתו של עובד בעל שכר מינימום, השנה, בכ-660 דולר לחודש לעומת 466 דולר בשנת 2012, עליה בשיעור של למעלה מ-40 אחוז, בדומה לעליית שיעור האינפלציה", כותב ד"ר אפרת ומוסיף כי "יתרה מזאת, אף כי חלה עליה ניכרת באבטלה, המקיפה עתה למעלה מארבעה מיליון עובדים, בפועל התפתחות זו אינה גורמת עדיין להחרפה משמעותית של התסיסה הסוציאלית, וזאת מאחר שמדיניותו הסוציאלית של המשטר מאפשרת הענקת דמי-אבטלה לתקופה של עד 50 חודשים, התקופה הארוכה ביותר בעולם (בהשוואה ל-38 חודשים בהולנד ול-5 עד 15 חודשים ביתר מדינות המערב). עד כה טרם חל שינוי במדיניות בזבזנית זו חרף המלצותיה של קרן המטבע".

כאשר הוא מנתח את הצפוי בשנה הבאה לכלכלה האיראנית מציין ד"ר אפרת כי "בתום שנתיים להחמרת הסנקציות המערביות יעמדו עדיין לרשות איראן בסוף 2013, עתודות במטבע חוץ ובזהב בגובה של 79 מיליארד דולר, שלא להזכיר הצטברות עודפים בחשבון השוטף במאזן התשלומים ב-2012 ו-2013 בגובה 25 מיליארד דולר במדינות השונות, אשר ניתן בפועל לנצלן למימון יבוא איראני מוגבר ממדינות אלה ככל שיידרש. כך, למשל, במטרה לנצל חלק מעודפים עצומים אלה נחתמו באחרונה הסכמים ליבוא קטרי רכבת מסין, טקסטילים מהודו וחיטה מפקיסטן".

לנוכח זאת הוא מוסיף וקובע כי "גם אם יוחמרו הסנקציות ואיראן תאבד 70 אחוז מההכנסות של יצוא הנפט (ולא רק 30 אחוז – כפי שהיה עד כה), היא עדיין תוכל לא רק לממן את היבוא השנתי בגובה 60-50 מיליארד דולר, אלא גם תוסיף ליהנות מעודף ניכר במאזן המסחרי ובחשבון השוטף במאזן התשלומים".

לדבריו המציאות הכלכלית האיראנית והצפי לטווח הקרוב והרחוק יאפשרו לאיראן כבר ב-2014 ואף לאחר מכן, להתמיד במדיניותה הגרעינית מבלי לגרום לזעזועים כלכליים וחברתיים שיסכנו את יציבותו של המשטר.