חוגגים את הקמת "לשם"
חוגגים את הקמת "לשם"המועצה האזורית שומרון

לפני כשש שנים, כשגרשון מסיקה היה בעיצומה של ההתמודדות על תפקיד ראש המועצה האזורית שומרון, הוא קיים חוג בית ביישוב עלי זה"ב. לקראת סופו הוא יצא עם הנוכחים לחצר, הצביע על גבעה סמוכה והכריז: "הגבעה הזאת תיושב תוך עשר שנים".

בשבוע שעבר, באירוע העלייה לקרקע של היישוב לשם, הודה מסיקה כי גם הוא לא ציפה שהחזון יתגשם מהר כל כך. "זו רק ההתחלה", הוא אומר על 40 המשפחות הראשונות, שאליהן יצטרפו כ30 נוספות בשבועות הקרובים. "יהיו כאן 700 משפחות בסופו של דבר, וזה יום חג אמיתי", הוא מוסיף. עם זאת, בגלל הניואנסים של ימי המשא ומתן, הוא מבהיר כי "פורמלית מדובר בשכונה של עלי זה"ב, אולם יש לשכונה אופי של יישוב". מסיקה מהלך בין הטיפות, אבל למעשה לשם הוא יישוב חדש בשומרון, והקמתו היא אירוע שמתרחש באזור זה לראשונה מזה עשרים שנה.

הכול נמכר על הנייר

הקמתו של לשם שונה מעט מדרך ההקמה של יישובים אחרים בשומרון. לשם הוא למעשה היישוב הקהילתי המתוכנן ביותר בארץ. גם התשתיות במקום תוכננו מראש, וכולן הונחו מתחת לפני הקרקע, כפי שניתן לראות במודיעין ובערים המתוכננות ברחבי העולם. עד היום נמכרו בלשם 134 בתים, כולם על הנייר. חברת הרי זה"ב הייתה היזם שדחף והקים את הפרויקט, אחרי שיזמים אחרים זנחו אותו. יוסי דגן, מ"מ ראש המועצה האזורית שומרון, מסביר מה משך אנשים רבים למקום: "לשם, שנמכרה כולה תוך חודשים על הנייר והביקוש אליה גבוה ביותר, היא ההוכחה לכך שהציבור הישראלי מעוניין לגור בשומרון. הציבור הישראלי הבין שהשומרון למעשה יושב במרכז הארץ, ואין שום סיבה לוותר על מגורים בחבל הארץ היפה והאיכותי הזה".

הגרעין הראשוני של המשפחות מורכב אמנם ברובו מתושבי השומרון, אבל מרבית הבאים יגיעו דווקא מהמרכז – החל מגבעת שמואל, פתח תקווה, רמת גן ומודיעין, וגם מהצפון ומהדרום, ואפילו מאילת. המארגנים יצרו קבוצה מגובשת שכבר שנים אחדות פועלת יחד, מקיימת אירועים משותפים, מפעילה ועדות ומזכירות יישוב, כל זאת עוד לפני שאבן אחת הונחה על הקרקע. זה כנראה מה שיצר יישוב מסוג חדש.

יו"ר המזכירות, אבנר גולדשמיט, מחדד את העניין. "שלוש שנים אנחנו מתעסקים בלשם, בונים מה שהגדרנו קהילה וירטואלית, מתכננים איך ומה יהיה כאן, ואילו ערכים יובילו את הקהילה. למרות שאנחנו עולים ישירות לבתי קבע, בלי קרוואנים ומבנים זמניים ועם גני ילדים, יש את הנושא החלוצי והאידיאלי. אנחנו מהווים את ההמשכיות של מייסדי השומרון. לא מתחילים כאן בקטן אלא בגדול, וזה בזכות הגיבוש הפנימי והקהילה הווירטואלית שיצרנו עד שהבתים נבנו, וחלקם הגדול עוד נבנים".

עו"ד אלעד וייסטוך מסתובב עם חיוך בין התושבים המאושרים. הוא מגיע ליישוב עם רעייתו יעל ושלושת ילדיהם. ביתם יהיה מוכן בקרוב, והוא מספר שמה שמשך אותו ללשם היה הקהילתיות והפשטות. "חיפשנו הרבה זמן יישוב חדש. לא עניין אותנו ללכת ליישוב קיים, אלא למקום שנהיה שותפים לעיצובו, שיהיה בו אתגר ערכי", הוא מספר ומסכים עם אבנר גולדשמיט. "מבחינת העידן שלנו, זה נחשב חלוציות. זה לא סבסטיה, אבל זו החלוציות של הדור שלנו".

חלוצי לשם הם חלוצים צעירים – גיל התושבים הממוצע ביישוב הוא 29. מטבע הדברים יש בו כמות נכבדה של ילדים, 17 מהם עלו ביום שלישי לכיתה א'. בית ספר עוד אין ביישוב, אבל התושבים מאמינים שגם זה לא בגדר חלום רחוק.

התושבים משתדלים שלא לדבר על פוליטיקה באירוע הזה, אבל העיתונאים הרבים שמקיפים אותם ושואלים שאלות מנסים לקשר בין עלייה של יישוב חדש לקרקע, לבין הרטינות האמריקניות והאירופיות על המשך הבנייה ביהודה ושומרון. ראוי לציין שדווקא הבנייה בלשם אינה בעייתית כלל מבחינה מדינית, משום שלמקום יש תוכניות מאושרות זה עשרות שנים, ודחיית מימושן היא תוצאה של כישלונות היזמים הקודמים.

למרות שהתושבים הצליחו להתחמק מהנושא באלגנטיות, הוא ריחף כצל מעל האירוע. מחיאות הכפיים שקיבל מסיקה כשהצהיר "ג'ון קרי, אתה יכול לדבר, לתכנן, לחשוב, אבל אנחנו ממשיכים לבנות ולפתח על אפך ועל חמתך", הבהירו את עמדות הנוכחים. גם שר הבינוי והשיכון אורי אריאל אמר דברים דומים: "צריך להיות ברור לכל מי שעיניו בראשו: אין שתי מדינות לשני עמים ממערב לירדן, לא יהיה מושג כזה. גם אם יושבים למשא ומתן, זה לא עומד על הפרק". עוד הוסיף: "אנחנו נבנה בכל מקום בארץ ישראל, ודאי בשומרון וודאי ביהודה".

גם שני סגני שרים הגיעו להזדהות ולברך את התושבים: ח"כ ציפי חוטובלי, שציינה כי "זה דבר גדול ועצום שבימים של משא ומתן יש תנופת בנייה כזו", וח"כ אופיר אקוניס שהיה הרבה יותר נחרץ, ודווקא על רקע קרבתו לראש הממשלה הרשה לעצמו, כנראה, קצת יותר: "המשא ומתן לא מונע מאיתנו להמשיך להקים יישובים. הליכוד בנה, בונה ויבנה ביהודה ושומרון. יש משמעות יוצאת דופן לחנוכה של יישוב דווקא בימים כאלה. יידעו הערב הזה בוושינגטון, בפריז, בלונדון ובברלין – אנחנו בונים ואנחנו נמשיך בכך".

רק עבודה עברית

באותו יום שבו נחגגה הקמתו של היישוב החדש בשומרון, במרחק 25 דקות נסיעה ממנו נחנכו שתי שכונות חדשות ביישוב קדומים. הפנינג צבעוני קיבל את פני מאות הבאים להשתתף בחנוכת השכונות 'מעוז עידו' ו'קול צופייך'. בין אוהלי יריד המכירות לבין מתקני המתנפחים לילדים הסתובבו לא מעט ח"כים ואישי ציבור, לצד תושבי האזור, שותפים לאווירה החגיגית שאפפה את האירוע.

אבל ההתרגשות הגדולה ביותר באירוע הזה הייתה שייכת לבונה השכונות, נחמן זולדן. זולדן, תושב קדומים, עומד בראש חברת הבנייה 'קדומים לעד', שניצבת בין השאר גם מאחורי בנייתן של שתי השכונות החדשות. החגיגה של זולדן הפעם לא הייתה מקצועית בלבד, אלא גם אישית: שכונת 'מעוז עידו' קרויה על שם בנו עידודי הי"ד, שנרצח בפיגוע ירי לפני כשש שנים. מראה עשרות הדירות החדשות, שכבר מאוכלסות במשפחות ובקולות צהלת ילדים, החיו מחדש את זכרו של הבן שנקטף בדמי ימיו.

הקשר של עידודי הי"ד לבניית השכונות הללו לא מסתכם רק בקריאת השם. לאחר שחרורו מצה"ל, הצטרף עידודי לעבודה של אביו בחברת הבנייה. הוא בחר שלא לעבוד כמנהל צוות, כקבלן או בכל תפקיד מנהלי אחר. בעורקיו בער ערך העבודה העברית. הוא ביקש לבסס את כל עבודות הבנייה על עבודה יהודית בלבד, ובעצמו השתלב בחברה כפועל פשוט מן המניין. לאחר הירצחו החליט אביו למלא את צוואת בנו בתחום זה, וכיום מתבצעות עבודות הבנייה בפרויקטים של 'קדומים לעד' בלי מגע ידם של פועלים ערבים.

"אני מודה לפועלים", הכריז זולדן מעל הבמה באירוע חנוכת השכונות, "הם עושים עבודה גדולה. אני מודה לרוכשי הדירות, בלעדיכם לא היינו עושים את המשימה הגדולה הזו. באתם אחרי ההקפאה, כששום דבר לא היה ברור". בדבריו אלו רמז זולדן להורתן ולידתן של שתי השכונות, שהיו בתקופה שבה ריחף סימן שאלה כבד מעל עתיד הבנייה ביו"ש, ורכישת בית על הנייר היוותה סיכון אישי וכלכלי לא מבוטל. "בניית שכונת 'מעוז עידו' החלה למחרת ההכרזה על הקפאת הבנייה", מספר זולדן ל'בשבע', "את בניית 'קול צופייך' התחלנו בתוך תקופת ההקפאה. לקחנו סיכונים גדולים, וברוך ה' הצלחנו", הוא מודה, ומוסיף תודה גם לראש מועצת קדומים, חננאל דוראני, שהיה שותף ללקיחת הסיכונים. "היה צריך הרבה אומץ", מוסיף זולדן, אבל "הבנייה החלה בקצב, ולתדהמת כולם הרוכשים צפצפו על כל ההקפאות".

הרוכשים נחלקים בין תושבי קדומים לבין כאלה שהגיעו מכל רחבי הארץ. "האנשים רוצים שומרון", קובע זולדן, "הציבור מצביע חזק ברגליים". בשכונת קול צופייך, הנקראת על שמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, ישנן 56 יחידות דיור, ובשכונת מעוז עידו מתוכננות 160 יחידות, מתוכן 60 כבר בנויות. לזולדן יש תוכניות לשכונות נוספות בקדומים, ובימים אלה הוא מתחיל גם בבניית שכונה חדשה בשבי שומרון הסמוכה. "אני בונה עוד שכונה ועוד שכונה. זה נותן הרבה כוח להמשיך".

שר השיכון אורי אריאל סיפר מעל הבמה על היכרותו עם עידודי הי"ד. "הכרתי את עידודי. עליו נאמר שאין אדם מתקנא בבנו. עידודי שווה עבודה עברית, זה המושג. ראינו אצלו את הרצינות, איך הצטרפו עוד ועוד בחורים לדבר החשוב הזה. אתה רואה פועלים יהודים בונים, הולכים לשיעור, ממשיכים לבנות, אוכלים ומברכים, ממשיכים לבנות ומתפללים. זו דוגמה לנחישות ולנחשוניות". בסיום דבריו קיבל השר אריאל את תעודת יקיר 'קדומים לעד' על פועלו למען הבנייה.

ח"כ יוני שטבון היה גם הוא בין המברכים באירוע. "הקרב היום הוא על התודעה", הכריז, "לאן צועדים, מה עולם הערכים והזהות שלנו. צריך לדעת איפה נקודת ההשפעה. ברור שזה מגיע מתוך אותן משפחות שבאות בתקופה כה מורכבת להקים שכונה בארץ ישראל. יש פה אמירה. השכונה הזו מקרינה על תל אביב, נתניה וירושלים".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי, הגיע אף הוא להשתתף בחגיגות. "אנחנו מאמינים שצריך גם ליישב את הארץ וגם להחיל עליה ריבונות. להחיל ריבונות אין בכוחנו כרגע, אבל ליישב – אנחנו ממשיכים. כל בית, כל עץ, כל מפעל וכל משפחה מבטיחים לנו שארץ ישראל תהיה שלנו. לכן צריך לעודד כל בנייה. אם המדינה מאטה את הבנייה הציבורית, אז הבנייה הפרטית תכבוש, לא נעצור. בע"ה יגיע יום שבו נחיל את הריבונות, וזה יבטיח לנו שיהיו שתי מדינות לשני עמים: מהים עד הירדן מדינה שלנו, ומעבר הירדן מזרחה מדינה פלשתינית".

מעל בתי השכונה החדשה, הצופים אל נוף הררי עוצר נשימה של רכסי צפון השומרון, נישאו בהמשך הערב צלילי שירתו של הזמר יונתן רזאל. באופן מטפורי משהו, הם העניקו את התחושה שאת מנגינת ההתיישבות אי אפשר להפסיק.