שנת הלימודים תשע"ד נפתחה ביום שלישי השבוע ולמעלה ממיליון וחצי תלמידים שבו לספסל הלימודים. אם אתם הורים לילדים בגיל הגן ובית הספר היסודי, סביר להניח שבימים הקרובים כבר תקבלו הזמנה לאסיפת ההורים הראשונה. זו תהיה אסיפת הורים כיתתית שבה תשמעו בוודאי על תוכניותיה של הגננת או המורה ועל הצפוי במהלך שנת הלימודים, ותוכלו גם לשאול שאלות וללמוד מעט יותר על הנעשה במוסד החינוכי שבו לומד ילדיכם.
במקרים רבים זו גם ההזדמנות שבה יבקש בית הספר או הגן לגבות מכם את תשלומי ההורים. מדובר בשורה של תשלומים שהמוסד החינוכי רשאי לגבות מההורים לצורך מימון פעילויות שאינן נמצאות בלב העשייה החינוכית של בית הספר. טיולים, מסיבות, סל תרבות ושל"ח ממומנים בין השאר מכספי תשלומי ההורים.
הסעיף הראשון של תשלומי ההורים, המצוי תחת ההגדרה 'תשלומי חובה' הוא ביטוח תאונות אישיות. בסעיף זה חלה עלייה משמעותית מהשנה שעברה, וכיום הוא עומד על 49 שקלים, לעומת 34 שקלים בתשע"ג.
אם נדמה לכם שיתר תשלומי ההורים הם באמת רשות, כפי ששמם מעיד עליהם לכאורה, נסו לא לשלם אותם - מובטחת לכם חוויה לא נעימה. ההמלצה להורים היא לשלם את תשלומי הרשות, אולם לוודא שהם תואמים את הסכומים שהגן או בית הספר רשאי לגבות.
בגנים מדובר ב217 שקלים לשנה; בכיתות א' וב' יקפוץ הסכום ל507 שקלים בשנה; בכיתות ג'ד' תעמוד תקרת התשלום השנתית על 532 שקלים; בכיתה ה' היא תגיע ל658 שקלים ובכיתה ו' תקפוץ ל868 שקלים. אם זה נשמע לכם הרבה, בוודאי לא תתנחמו מכך שבכיתה י"ב הסכום המותר לגבייה עומד על 1,339 שקלים, במיוחד לאור העובדה שהורים דתיים רבים ממילא משלמים בשלב זה סכומים גבוהים בהרבה.
במשך שנים מבטיחים לנו לשנות את המצב ולהקל את הנטל על ההורים. כך גם שר החינוך הנוכחי: בישיבת ועדת החינוך של הכנסת, ערב פתיחת שנת הלימודים, אמר השר פירון כי הוא מתחייב לעשות כל מאמץ כדי לשנות את מתכונת תשלומי ההורים, בין היתר, באמצעות חקיקה. זאת במטרה להגיע לשנת הלימודים הבאה עם מתווה אחר. לדברי השר פירון, "התחלנו לקיים פגישות עם נציגי הביטוח הלאומי ועם האוצר כדי לקדם את המהלך לשינוי תשלומי ההורים. תשלומי ההורים מעמידים לא פעם מנהלים ומורים במצבים לא ראויים מול ציבור ההורים. נוצרה מציאות לא ראויה, מפלה ולא מידתית. את המציאות הזאת אני רוצה להפסיק. נדאג שתשלומי הורים לא יהוו כביש עוקף לחינוך פרטי וליצירת פערים".
את השאלה האם להאמין להבטחות נותיר בידיכם, ונייעץ רק לבדוק לפני שאתם משלמים האם התשלומים עומדים בסכומים שהזכרנו. אם הסכומים חורגים, זה הזמן לעשות מעשה ולפעול פעולה קטנה אך חשובה להחזרת השפיות למערכת: להתלונן - תחילה בבית הספר, ואם זה לא יועיל לא להסס לפנות למשרד החינוך.
מצננים את שוק המשכנתאות
למרות תקופת הדמדומים העוברת בימים אלו על בנק ישראל, המפקח על הבנקים לא נח. בשבוע שעבר פרסם המפקח טיוטה ובה שלוש הנחיות חדשות שמטרתן להטיל מגבלות נוספות על לווי המשכנתאות. המגבלה המתוכננת הראשונה נוגעת לגובה ההחזר החודשי מתוך ההכנסה החודשית של הלווים. על פי ההנחיה, בנק לא יאשר הלוואה לדיור (משכנתה) כאשר שיעור ההחזר החודשי של המשכנתה מתוך ההכנסה החודשית של הלווה (או הלווים במידה ומדובר ביותר מלווה אחד, כמו למשל בני זוג) עולה על 50 אחוזים. בנוסף לכך, בהלוואות לדיור שבהן שיעור ההחזר החודשי מההכנסה הוא בין 40 ל50 אחוזים, יידרשו הבנקים "לרתק" את מלוא הסכום. זאת לצורך חישוב ההון שחייב הבנק לשמור לצורך הבטחת איתנותו הפיננסית.
ההנחיה המתוכננת השנייה נוגעת לאורך חיי ההלוואה. המפקח קובע כי בנק לא יאשר משכנתה שתקופת ההחזר שלה עולה על 30 שנה. מדובר למעשה בהנחיה משלימה להנחיה הקודמת. הדרך להקטין את ההחזר החודשי של משכנתה היא באמצעות פריסת ההלוואה ליותר שנים, אולם לא סביר לתת לבנק לפרוס את תקופת ההחזר לאינסוף.
שתי ההנחיות הללו נשמעות מגבילות, אולם בפועל השפעתן על השוק צפויה להיות זניחה למדי. בנקים למשכנתאות ממילא אינם ששים לאשר משכנתה שגובה ההחזר החודשי בה עולה על שליש מההכנסה החודשית של הלווים. גם היום הם מערימים קשיים כמעט בלתי אפשריים על משכנתאות שבהן ההחזר החודשי עולה על 40 אחוזים מהכנסתם של הלווים, והלוואות כאלו נדירות למדי. הלוואות כאלו מצויות בכל זאת בעיקר במגזר החרדי, שם מעניקים לעיתים הבנקים הלוואות מסוכנות יותר, בהנחה שהלווים החרדים ממעטים לשמוט את חובותיהם. גם תקופת החזר של למעלה מ30 שנה היא דבר נדיר, וגם בכך אפשר להאשים את הבנקים אשר חוששים לתת משכנתאות לתקופות זמן ארוכות מכך.
ההוראה השלישית והאחרונה היא ההוראה הבעייתית יותר. ההוראה הזו קובעת כי בנק לא יאשר הלוואה לדיור שבה היחס בין חלק ההלוואה לדיור בריבית משתנה, לבין סך ההלוואה, עולה על 66.7% (שני שלישים). המגבלה תחול על הלוואות בריבית משתנה לכל טווחי הזמן, והיא מתווספת להגבלה הקיימת המגבילה לשליש את חלק ההלוואה לדיור שניתן בריבית משתנה בטווחי זמן הקצרים מחמש שנים. משמעות הגבלה זו איננה קשורה רק לגובה הריבית המושתתת על הלווה. לא רבים יודעים, אולם בהלוואה בריבית קבועה מוטל קנס לא מבוטל על פירעון מוקדם. בהלוואות בריבית משתנה מהווה כל נקודת שינוי ריבית גם נקודת יציאה שבה יכולים הלווים לפרוע את ההלוואה בלי קנס. הרציונל מאחורי ההנחיה הזו הוא הגנה על הלווים מפני התפרצות אינפלציונית אפשרית, אולם מחירה של ההגבלה במקרה של פירעון מוקדם עשוי להיות עשרות אלפי שקלים, לא פחות. כעת נותר לראות אם ההנחיות החדשות יצננו את השוק, אך לאור מאפייניהן סביר, כאמור, להניח שהשפעתן תהיה מועטה.