מלחמת יום הכיפורים
מלחמת יום הכיפוריםפלאש 90

בימים אלה הולכת ונשלמת כתיבתו של ספר חדש החושף את כשלי המודיעין שקדמו למלחמת יום הכיפורים.

תחת הכותרת '412 התרעות למלחמה' פורס ההיסטוריות הצבאי אריה יצחקי בספר זה את ההתרעות הרבות שהגיעו למערך המודיעין הישראלי בכל הרמות וזכו להתעלמות גורפת.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יצחקי המציג דוגמאות בודדות מתוך מאות ההתרעות שלדבריו היו בפני ראשי מערכת המודיעין הישראלית. לטעמו של יצחקי המקור לזלזול הגורף של מערכת המודיעין הישראלית כלפי מקורות המידע שהגיעו אליה נבע מיהירותם של בכירי המודיעין וסירובם לקבל כל חוות דעת הסותרת את זו שהתקבעה אצלם.

בראשית דבריו מספר יצחקי על אירוע שהתקיים בחודש יולי שלפני המלחמה, אירוע אליו זומן כמרצה לענייני ביטחון. באירוע נשא דברים גם תא"ל אריה שלו, ראש אמ"ן מחקר, שדיבר על מצבו הטוב של צה"ל, מצב שמעולם לא היה טוב ממנו. יצחקי מספר כי בתום דברי שלו קם ממקומו ואמר שהוא עצמו אמנם כבר אינו איש צה"ל אך כאיש מודיעין הוא עדיין מצוי במתרחש ועל פי מידע שבידיו קיים סיכוי למלחמה בספטמבר אוקטובר. שלו דחה את הדברים כהזויים ושב לקבוע כי צה"ל חזק וערוך היום יותר מאי פעם.

שלושה ימים לפני המלחמה זומן יצחקי להעברת מורשת קרב בירושלים לצוערי קורס קצינים. שבוע קודם לכן ערך סיור עם בית הספר לקצינים ובו שמע את דבריו של קמ"ן פיקוד צפון, חגי מן, שהיה אז קמ"ן חדש. "בעקבות הדברים שלו שערותיי סמרו. היה לי ברור שהולכת לפרוץ מלחמה ולכן יום לפני הסיור בירושלים התקשרתי למפקד בה"ד 1, אל"מ חיים בנימיני, ואמרתי לו שאני מבין שהסיור מבוטל. הוא שאל למה. אמרתי לו שלפני המידע שראיתי יש מלחמה בעוד כמה ימים ובטח פירקו את הקורס ושלחו את הצוערים ליחידות שלהם. הוא אומר לי 'אריה יצחקי, על מה אתה מדבר? הבה"ד פועל כרגיל. אתה מתייצב מחר באחת עשרה ומבצע את תפקידך".

יצחקי הגיע לסיור המדובר ואת פניו קיבלו קצין החינוך של בה"ד 1 וסגנו. כשהוצג בפני הסגן אמר קצין החינוך בגיחוך ובזלזול שזהו ההיסטוריון יצחקי שאמר שתהיה מלחמה בספטמבר אוקטובר... "המלחמה פרצה כעבור שלושה ימים. מכאן ניתן להבין את האווירה שהייתה אז".

על מקור המידע המרוכז בספרו החדש מספר יצחקי כי לאחר המלחמה פנה אליו מוטה גור שהיה אז רמטכ"ל חדש שהחליף את דדו. מוטה גור זימן אותו ללשכתו וביקש ממנו לתחקר את סוגיית המודיעין שקדם למלחמה. יצחקי מצידו תהה מדוע דווקא הוא שאינו איש מוסד או אמ"ן מתבקש למשימה, ומוטה גור אמר שדווקא משום כך הוא מעוניין בו כמתחקר, דווקא משום שהוא מבקש שאדם בלתי תלוי יחקור את הדברים. "ביצעתי את המחקר ולא האמנתי למראה עיניי", הוא מספר.

יצחקי מדגיש כי המידע שהגיע לידי בכירי המודיעין על המלחמה המתקרבת הגיע במאות ומכל הרמות. "שנה לפני המלחמה הייתה בידי ראש אמ"ן ובכיריו תכנית המלחמה של המצרים, מפורטת עד רמת החטיבה, בדיוק כפי שבוצע. המידע הזה לא הועבר לא לאלוף פיקוד דרום, לא לאלוף פיקוד צפון, לא לקציני המודיעין ולא לקציני המבצעים".

לדבריו בעוד כולם עסוקים בשנים האחרונות במידע שהעביר מרואן אשראף, החתן של נאצר, אך "היו עשרות מקורות מעולים ביניהם שלושה שהעבירו לנו מידע יוצא מהכלל. הבעיה הייתה שבראש אגף המודיעין עמדו אנשים יהירים שזרקו לפח את כל מה שלא התאים להערכות שהם פיתחו". יצחקי משוכנע שיהירות זו היא שהובילה לכשל ולא קונספירציה בין קיסינג'ר, דיין וסאדאת לקיים מלחמה בעצימות נמוכה שתוביל להישג מצרי לקראת הסכם שלום עתידי בין המדינות, קונספירציה שהועלתה כאפשרות בתקשורת במרוצת השנים האחרונות.

יצחקי מדגיש בדבריו כי המידע שהגיע לישראל הגיע מהדרג הגבוה ביותר של הממשלות במצרים ובסוריה, המטכ"לים ומפקדות דיביזיוניות ועד לרמות הנמוכות ביותר. דוגמא לכך הוא מזכיר ומספר על מבצע 'ארגז' שאליו יצא סיירת מטכ"ל בחודש יוני 72' על מנת לחטוף קצינים סוריים שהגיעו לגבול לבנון על מנת לאסוף מודיעין. יעד החטיפה היה להפוך אותם בני ערובה כדי לשחרר טייסים ישראלים שנפלו בשבי הסורי.

ליד הכפר רמייה שבגזרה המרכזית לכדה הסיירת חמישה קצינים ואחד מהם היה תא"ל נזיר ג'ארח, ראש מחלקת מבצעים במטכ"ל הסורי, שאותו מגדיר יצחקי כ"מכרה זהב" מודיעיני. האיש נפצע בפעולה, טופל ונחקר על ידי עמוס גלבוע אך לא הניס מידע דרמטי. עם זאת יום לפני שהוחזר לסוריה קרא לגלבוע ושאל אותו אם שמע על חטיבה 47 שליד העיר חמה. גלבוע השיב בחיוב והקצין המצרי הוסיף וסיפר כי הנשיא חאפז אסאד הורה להשאיר את החטיבה החדשה ליד חמה המהווה גורם בעייתי עבורו ולא להזיז אותה אלא לצורך מלחמה עם ישראל. זמן קצר לפני מלחמת יום כיפור הגיעה לידי גלבוע ידיעה ולפיה חטיבה 47 המדוברת ירדה לדרום הגולן. "זה הכי סימן התרעה למלחמה שיכול להיות", אומר יצחקי ומספר גם על גדוד גישור שהורד לאותה גזרה והמשמעות היא היערכות של החטיבה לפריצה על גשרים לעבר הגולן.

עוד הוא מספר על מאפייה בג'אבל דרוז בה עבד סוכן ישראלי שהעביר למפעילו הישראלי מידע ולפיו למאפייה הגיע אפסנאי שביקש להכין פיתות ולחם לחטיבה 47 היושבת מול ישראל.

דוגמא נוספת למידע שהגיע מציג יצחקי ומספר על אחד הסוכנים שהבין שיש חסימה מנטאלית בעברת המידע ובחירוף נפש עבר את הגבול והגיע הישר לבית מפעילו, גיורא זייד בנו של אלכסנדר זייד, וסיפר כי הסורים פינו חמישה כפרים והציבו כוחות.

"קיבלנו מידע מכל הרמות האפשריות ובעקבות המידע הזה אם יכול להתייצב ראש אמ"ן מחקר ולומר יומיים לפני המלחמה ולומר שזה תרגיל ולא תהיה מלחמה אז כנראה יש כאן חסם מנטאלי בלתי מוסבר. רק פסיכולוג יכול לבדוק את הדברים", אומר יצחקי השב וקובע כי המידע שהיה בידי ישראל היה מעולה ו"הלוואי שהיום היה בידי המודיעין את המידע שהיה אז. מידע נפלא, הטוב ביותר ולא השתמשו בו".

על גודל ההתעלמות מספר יצחקי כשהוא מתאר כנס שהתקיים במלון כינר במלאת עשור למלחמה על ידי חטיבה 7. אביגדור קהלני ביקש אז מיצחקי שייתן סקירה על השריון במלחמה ולפניו דיבר ראש יחידת האיסוף של אמ"ן, יואל בן פורת, שסירב גם הוא על ההתרעות שקדמו למלחמה. במהלך השיחה אמר לקהל שאחריו ידבר אריה יצחקי שאיתו יש לו בעיה שכן הוא פרסם מפות וידיעות שאינן מופיעות במחקרי אמ"ן. יצחקי תהה כיצד יתכן שמידע שבידיו לא קיים אצל חטיבת המחקר של אמ"ן ובן פורת אישר שאכן זה הוא המצב. הוא סיפר שאהוד ברק ביקש ממנו לנהל מחקר על ההתרעה שקדמה למלחמה ומידע כזה לא ידוע לו. לאחר השיחה נפגשו והחליפו מקורות. בן פורת היה המום מהדברים שהתגלו לו. את המחקר שלו הכין בן פורת בארבעה עותקים שסווגו 'סודי ביותר'. אחד העותקים נותר בידיו של בן פורת ולימים כשלקה בשיתוק מוחין אירעה פריצה לביתו ודבר לא נגנב ממנו למעט הדו"ח שהכין. "אלה שגנבו את הדו"ח לא שיערו שהוא נתן לי לקרוא אותו ואני זוכר מה היה בו".

עוד מוסיף יצחקי ומספר כי לאחר המלחמה נפגש עם הרמטכ"ל דוד אלעזר, דדו, ושאל מדוע לא גייס מילואים כאשר חודש לפני המלחמה הייתה בידיו התרעה מסוימת. דדו השיב שלא ידע על ההתרעה חודש לפני המלחמה אלא 18 ימים לאחר שפרצה. כששאל על מידע נוסף שהגיע שבוע קודם למלחמה השיב דדו שבמקרה זה המידע הגיע לידיו רק שבועיים לאחר פריצתה. לדברי יצחקי העובדה שהמידע לא הועבר לרמטכ"ל הוא כבר מעבר לכשל פסיכולוגי של מי ששבוי בקונספציה, ומדובר בחבלה של ממש.