ערב ראש השנה: לא הכל דבש

דבש ישראלי הוא תענוג יקר, אולם ב"פורום קהלת" משוכנעים שלא מדובר בגזירת גורל. פתיחת תחרות מקומית וחיצונית תשנה את התמונה.

חזקי ברוך , כ"ז באלול תשע"ג

מטרות דתיות. תפוח בדבש
מטרות דתיות. תפוח בדבש
צילום: פלאש 90

אם תצאו לסופרמרקט הקרוב לביתכם במטרה לרכוש דבש לקראת ראש השנה תגלו שמדובר בתענוג לא זול בכלל. אולם האם זה באמת חייב להיות כך?

שוק הדבש בישראל נתון תחת רגולציה הדוקה. גידול דבורים וייצור דבש מחייבים רישיון, והנחת כוורות למרעה מחייבת זיכיון לנקודת מרעה.

מועצת הדבש, המוסמכת להעניק את הרישיונות וההיתרים הללו, אינה מאפשרת הוספת נקודות מרעה חדשות, ולמעשה אדם המבקש להתחיל לעסוק בגידול דבורים אינו יכול לעשות זאת, ודבוראי ותיק מנוע מלהרחיב את מכוורתו. בנוסף לכך, מכס גבוה מוטל על יבוא דבש למעט מכסות מוגבלות המחולקות באופן לא שוויוני. הסדרה זו פוגעת בחופש העיסוק, בזכויות הקניין של מחזיקים במקרקעין, בתחרות וביעילות הכלכלית. הפגיעה היא בדבוראים, במבקשים לעסוק בדבוראות, בחקלאים, בצרכנים ובכלל המשק.

עו"ד אריאל ארליך מפורום קהלת מסביר בשיחה עם ערוץ 7 על מהות הבעיה, "משק הדבש הוא משק סגור. ישנו גוף שהוא מועצת הדבש שמחלק זיכיונות לגדל דבורים וכבר שנים שאין היתירים חדשים ולא מאפשרים לאנשים חדשים להצטרף דבר שיוצר שוק סגור ללא תחרות. הקרטל בשוק הדבש מקפיץ את המחירים ופוגע בחופש העיסוק".

ארליך מוסיף, כי "מציאות זו, גורמת למעשה לריכוזיות יחידה מסוגה בעולם בשוק הדבש ולהפרש ניכר במחיר הדבש לצרכן לעומת המחיר שמקבל הדבוראי לכל קילו דבש".

"הבעיות המרכזיות בשוק הדבר הן כאמור, העדר שוק חופשי וכן בעיית החוקיות המשפטית של תקנות מועצת הדבש. סמכותה של מועצת הדבש לתקן תקנות קיימת רק מתוקף סעיפים ספציפיים בחוק להשבחת ייצור חקלאי(בעלי חיים), התשי"ב-1952, והחוק מתנה את תחולתו במצב חירום בישראל. אחריות זו, של פיקוח על התקנות והתקנתן נתונות בידי שר החקלאות רק בשעת חירום. אילו רשויות המדינה היו מאפשרות את פתיחת שוק הדבש בישראל, הציבור הישראלי היה המרוויח העיקרי", מוסיף ארליך.

ממשרד החקלאות נמסר לערוץ 7 בתגובה, כי "ייבוא דבש בפטור ממכס או במכס מופחת מתבצע על פי שני פרטי מכס, האחד באריזות קטנות של עד 1.5 ק"ג  כאשר סוחרי מזון ומשווקים מורשים יכולים להגיש בקשה לרישיון ייבוא דבש, והשני באריזות העולות על 50 ק"ג, כאשר רק משווקי הדבש יכולים להגיש בקשה לקבל רישיון לייבוא. חלוקת רישיונות לייבוא דבש בהתאם להסכמי הסחר של ישראל נקבעת על ידי הגרלה, כיוון שכמות הרישיונות מוגבלת והביקוש עולה על ההיצע. מרבית הניגשים להגרלה הינם סוחרים בענף המזון".

"הצעת החוק החדשה שגיבש משרד החקלאות בענף הדבש הינה במטרה להסדיר את רעיית דבורים וייצור דבש ולפקח על תהליך הייצור ברמת הדבוראי דרך המשווק והאורז על מנת להבטיח שהצרכן ייהנה מדבש ייחודי משובח ואיכותי. יחד עם זאת, הדיונים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר בהצעת החוק טרם הסתיימו", הוסיפו במשרד.

ממועצת הדבש הנמסר בתגובה, כי "דומה שפורום קהלת מחפש לו במה על חשבון ענף הדבש לקראת חג ראש השנה. במסגרת זאת הוא מציג עובדות ונתונים מסולפים. מחירי הדבש לצרכן בישראל אינם גבוהים ממחירי הדבש לצרכן בעולם המערבי. בימים אלה ניתן לראות בפרסומים השונים של רשתות הסופר המובילות, מכירת צנצנות דבש ב - 10 ש"ח, 5 ש"ח ומכירת ק"ג דבש במחיר של 30 ש"ח.

הדבורה ניזונה מצוף פרחים והיא נדרשת לשטחי רעייה צופניים. הדבורה אינה יודעת גבולות ויכולה לעוף גם למרחקים ברדיוס של עד 3 ק"מ מהכוורת. כיום קיים ניצול מכסימאלי של שטחי הרעייה, וזאת גם בשים לב לפחת בשטחים צופניים במרוצת השנים. בכדי למנוע פגיעה בתפוקת הדבש ובכדי למנוע "אנרכיה" שכל אחד יציב כוורות על יד האחר, ובכך כולם יפגעו מאוד, ובכדי למנוע הפצת מחלות, קיימת הסדרה בחקיקה של הענף, וזאת גם כפי המקובל במדינות אחרות בעולם. קיום ענף עם תשתית יציבה חיוני לצורך קיום שירותי האבקה, שהינו שירות חיוני לציבור בכללותו.

הטענה לפיה דבוראים חדשים אינם יכולים להיכנס לענף הינה משוללת כל יסוד. כך גם הטענה לפיה קיומן של תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים)(דבורים) מותנות במצב של משק לשעת חירום. יתרה מכך, אנחנו שמחים לדעת שפורום קהלת דואג לפערים בין מחירי דבש  שמקבל הדבוראי לבין מחיר הדבש לצרכן, אך פערים אלו קשורים לרשתות השיווק הגדולות, והטענה לפיה הפער נובע כביכול "מריכוזיות בענף" הינה משוללת כל יסוד והגיון.  לבסוף נציין, כי משרד החקלאות מקדם תזכיר חוק אשר נועד להסדיר בחקיקה מודרנית ומקיפה את הענף תוך החלפת החקיקה הקיימת".