סא"ל במיל אבי גור, מפקד פלוגה במלחמת יום כיפור, ממשיך ומחזק את מסע ההסברה הפרטי שאליו יצא לפני למעלה משנה ובו הוא מבקש לשנות את הגישה הישראלית למלחמה ממלחמת כישלון למלחמה בה ניצח צה"ל ניצחון מזהיר.

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר גור על המהלך כולו ועל תקוותו שכעת, בשנת הארבעים למלחמה, יהיו אזרחי ישראל ערוכים ומוכנים יותר להכיל את הקביעה אותה הוא מבקש להנחיל. "גם עם ישראל אחרי ארבעים שנה במדבר היה בשל יותר להיכנס לארץ ישראל. כעת, אחרי ארבעים שנה, אנחנו בשלים יותר להבין שמה שנחשב למחדל פוליטי ומדיני לא קשור להישג הצבאי הגדול ביותר בעולם במאה השנים האחרונות", אומר גור הקובע כי אין ולו צבא אחד בעולם שעלה בידו להציג בפני הממשלה ששלחה אותו הישג מזהיר כמו כיתורה של  הארמייה השלישית.

גור עצמו עם פלוגתו היה שותף למהלך הכיתור שבסופו היו הוא ואנשיו בקילומטר ה-101. על ימים אלה הוא מספר כיצד ישבו הוא וחבריו בצמידות ובסמיכות לחיילים מצרים ואף שוחחו עימם. באחת השיחות פנה אחד מאנשיו של גור אל קצין מצרי והביע תקווה לשלום שיביא לשמחה, אך הקצין המצרי שהשיב לו ענה 'איך אפשר להיות שמח כשאתה על האדמה שלי'. גור רואה באמירה זו עדות פשוטה למציאות כולה, מציאות בה יש בצה"ל מרצונו על אדמת מצרים כאשר הוא הקובע את הכללים, "ובזכות זה גם השבויים הוחזרו מוקדם יותר מבכל מלחמה אחרת".

בדבריו מזכיר גור כי הדברים לא נותרו ברמת השטח אלא גם ברמת ההנהגה המצרית ובספרו כתב את הדברים גם נשיא מצרים אנואר סאדאת עצמו.

את מסקנותיו הציג גור בפני שר החינוך הקודם, גדעון סער, ולאחר זמן קצר אושרו הדברים והפכו לתכנית חינוכית המועברת בבתי ספר ברחבי הארץ מתוך גישה הרואה בניצחון מלחמת יום כיפור הישג נדיר בממדיו ובהקפיו.

גור נשאל אם הנימה המתאבלת על כשלון המלחמה כפי שבאה לידי ביטוי בתקשורת הישראלית הכתה גם בתודעת הלוחמים ובמורל המלחמתי. לדבריו לא היה פשוט לעשות את הדרך מהחזית ועד לבית שבחיפה במשך עשרים שעות נסיעה באוטובוס ולגלות את האופן השפוף שבו מתקבלים הדברים בעורף. עם זאת הוא מציין כי גם לוחמי מלחמת השחרור, ששת הימים ומלחמות נוספות לא זכו להכרה מיידית של העם בהישגיהם.

בדבריו מספר גור כי על מנת לצמצם את הפער בין גבורת הלוחמים לנמיכות הרוח שמקרינה התקשורת שבעורף יצא הוא עצמו אל גבול עזה על מנת לחזק את הלוחמים העושים בימים אלה ככל שביכולתם הצבאית להגנה על מדינת ישראל. בביקור זה העניק לכל אחד ואחד שי אישי לחיזוק ולהבעת תודה.

עוד הוא מזכיר בדבריו כי לפני כשנתיים פגש את הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, ואמר לו דברים ברוח זו אודות מלחמת יום הכיפורים ובפקודת הרמטכ"ל שפורסמה לקראת יום השנה למלחמה ציין הרמטכ"ל לראשונה בפקודתו את הניצחונות. "על דבריו אני יכול לומר רק שתי מילים – כל הכבוד. גנץ יודע להדגיש את העיקר", הוא אומר ומספר כיצד באחרונה הוא וחבריו מוזמנים ליחידות השונות על מנת לשחזר את מהלכי הקרבות וההישגים הצבאיים שליוו את המלחמה. גור קורא למערכות כולן לחבור לתפיסתו זו של הרמטכ"ל ובכך להביע הוקרה ראויה ללוחמים שנפלו ושנפצעו ולמשפחות השכולות.

גור התייחס בדבריו גם לראיון שהעניק בשבוע שעבר ראש אמ"ן לשעבר, האלוף במיל שלמה גזית, ליומן ערוץ 7 ובו אמר שלא יוכל להתייחס למלחמת יו"כ כאל ניצחון כיוון שבממד האסטרטגי אולץ צה"ל לסגת מהישגיו הטריטוריאליים באדמת אפריקה. גור משוכנע שגם גזית אמר את הדברים מבלי להתייחס לממד הצבאי בלבד אלא מתוך ראיה כוללת שבתוכה גם סוגיות שאינן צבאיות אלא פוליטיות ומדיניות. להערכתו גם גזית יסכים להגדרת ההישג כדרמטי והיסטורי.

עוד מוסיף גור ומתייחס לרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו) שלדבריו "בכל שלב של המלחמה ידע לחשוב על השלב הבא. אין הרבה צבאות בעולם שהיו יודעים להעביר את המערכה מסיני אל  ממערב לתעלה. הייתה כאן עבודה יפה של כל הגנרלים למרות מה שהוגדר כמלחמה ביניהם".

את מוקד ההישג הצבאי רואה גור בכיתור הארמיה השלישית, כיתור שבוצע ביבשה על ידי חטיבה 401 אליה הוא עצמו שייך ובמקביל על ידי חיל הים שמנע חדירת סירות קומנדו שניסו להבריח נשק ומזון לכוחות הארמיה כשמעל חיל האוויר שולט על כל המרחב האווירי של ישראל ושכנותיה.

כדי לחדד את גודל ההישג מציין גור כי כאשר החליט הרמטכ"ל למקד כוחות בצפון הייתה המשמעות בפועל עבור החיילים בדרום שעליהם להישאר לבדם ללא סיוע ובגבורה לנהל את הקרבות בשלב הבלימה.