אילוסטרציה
אילוסטרציהפלאש 90

בנטורי קרתא נערכים ברצינות ליום בו יתממש חששם וגדודי משטרה צבאית יפשטו על הישיבות וישלפו מהן אברכים שלא התגייסו לצה"ל. נראה שההבטחות לפיהן אין כל כוונה לשגר את גדודי המשטרה הצבאית לרחובות מאה שערים לא עושים עליהם רושם של ממש.

בימים אלה מופצת, לפי שעה בתפוצת מיילים פנימיים ובקרוב בחוברת מודפסת, שורת הנחיות לבחורי הישיבה על מנת להיערך ליום המעצר. ההנחיות מופיעות בחוברת שכותרתה 'ונקדשתי בתוך בני ישראל' כוללת רקע עובדתי וחוקתי המתאר את השתלשלות האירועים שהביאו עד לתביעת השוויון בגיוס כפי שהיא נשמעת כיום, כך גם חיזוק לבחורי הישיבות שיראו במעצר ובמאסר קידוש שם שמיים של ממש ועד רשימה מפורטת של פריטים שאותם ניתן ומותר לקחת לכלא וכללי ההתנהגות המקובלים מאחורי סורג ובריח.

החוברת הכוללת 44 עמודים נפתחת בהסבר היסטורי על מאבקם של רבני העדה החרדית לשחרור ופטור מלא מגיוס לבחורי ישיבות ובהמשך קביעתו של בג"ץ לפני 13 שנים הפוסל את הדיחוי והשחרור מגיוס והלאה ל'חוק טל' שכזכור נפסל באחרונה שוב על ידי בג"ץ ואילץ את המערכת הפוליטית למצוא חלופות.

כבר בדברי המבוא מתואר המצב הנוכחי בו מחויבים בחורי הישיבות להגיע לבדיקות רפואיות וקבלת תאריך גיוס, וכבר במבוא זה מובעים דברי חיזוק למי שסירב להגיע ללשכות הגיוס: " אלפי בני ישיבות אחרים, גיבורי החיל, אמיצי הכוח, מקדשי השם, אשר נשמעו למרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, סירבו להתייצב בלשכות הגיוס, הם אשר עמדו בעוז ובגבורה, לסתום את הפרצה, והבהירו לשלטונות באופן הברור ביותר, כי בני הישיבות לא יגויסו, לא בהווה ולא בעתיד, יהיה אשר יהיה. בזכותם תהליכי הגיוס, נעשו מורכבים ומסובכים ממה שצפו השלטונות. כנגד בני הישיבות שלא התייצבו, פועלים שלטונות הגיוס, במשלוח מכתבים וצווים מסוגים שונים ומשונים, ואין ספור הודעות טלפוניות בעלות אופי מאיים. אך עד כתיבת שורות אלו לא נעצר אף אחד מבני ישיבות אלו, ואף שרבים ייעצרו בשמחה".

עלינו לשמוח כמה שנסבול ונישא מן הצרות ואבדת הממון והגלות והפסד ענינינו, שכל זה לתפארת היא לנו לנגד בוראנו וכבוד גדול.

כדי לעודד ולחזק את מסרבי הגיוס גייסו מנסחי החוברת את איגרת השמד שכתב הרמב"ם וציטטו ממנה: 'ויש עלינו לשמוח כמה שנסבול ונישא מן הצרות ואבדת הממון והגלות והפסד ענינינו, שכל זה לתפארת היא לנו לנגד בוראנו וכבוד גדול, וכל מה שייפול ממנו כעניין הזה הוא חשוב כקרבן כליל על גבי המזבח'.

בהמשכה של החוברת מופיעה הקביעה לפיה "מטרת הגיוס היא חורבן עולם התורה ולא צרכים ביטחוניים". לדברים אלה מופיעות שלוש הוכחות: הצורך היורד, לטענת מנסחי החוברת, בחיילים רבים כל כך כאשר מזל"ט אחד מחליף חיילים רבים, גיוס חרדים מהווה 'כאב ראש' לצבא המחוייב להעניק להם תנאים ומזון מותאם לצרכיהם והיות הצבא בעיני מפקדם כור היתוך חינוכי לצעירי ישראל ולאו דווקא גוף בעל מגמות ביטחוניות צבאיות.

לחיזוק דבריהם אלה מציגים מנסחי החוברת ציטוטים מלאים מחברי כנסת, ממובאות עיתונאיות, מדברי קצינים בצה"ל ואחרים המעידים לדבריהם על אמיתות הטענות.

בפרקיה הבאים של החוברת מציגים כותביה את מה שהם מגדירים כדרכי הפיתוי של הצבא מול צעירי הציבור החרדי. זאת כאשר הם מציעים להם את שילובם בנחל החרדי תמורת גיוס מהיר ומוקדם, כך גם יחס מיוחד וקידום בדרגות.

תחת הכותרת 'ההוראה הברורה: ייהרג ובל יעבור' נכתב בחוברת כי "עצם הדבר, שצבא מדינת ישראל מודיע לבן תורה: אנחנו מתכוננים לגייס אותך, לכן בוא ללשכת הגיוס ונבצע בך תהליך של חיול, והבחור משתף פעולה עם הצבא, הרי זה למעשה שיתוף פעולה עם גזירת השמד, רח"ל".

מנסחי החוברת קוראים להציב מול הצבא התנגדות גורפת של צעירי המגזר החרדי, ולתפיסתם התנגדות מוחלטת שכזו, גם לא להתייצבות בלשכת הגיוס, תרפה את ידיו של הצבא. "כך שעלינו מוטל להתכונן במלא הרצינות לאפשרות ששלוחי המשטרה הצבאית יתפסו בחורי ישיבות צעירים, וייקחו אותם לכלא הצבאי".

כך שעלינו מוטל להתכונן במלא הרצינות לאפשרות ששלוחי המשטרה הצבאית יתפסו בחורי ישיבות צעירים, וייקחו אותם לכלא הצבאי.

ולאותם החוששים משהות בכלא צבאים מגיעות פסקאות מיוחדות המבקשות לתאר את הכלא בצבעים הרבה פחות קודרים מהנדמה: "התברר לנו, שלמרות שכמובן כלא אינו מקום נחמד להסתובב בו בימים רגילים, ולמרות שהפחד מבית מעצר הוא פחד טבעי לכל בן אנוש אך למעשה, כלא צבאי הוא לא 'דוב'. אין המדובר – בצינוק, למרות אי אלו שמועות, ומדובר במקום שאפשר לחיות בו בצורה סבירה (ככל שמדובר בכלא) וגם ללמוד (אפשר להכניס ספרים) אין המדובר, עדיין, במדינה סובייטית, ויש נהלים בינלאומיים של הצלב האדום וכו' לגבי התנהגות באסירים, ובעז"ה תוך מס' ימים עד שבועות, ישתחררו כל הבחורים שנעצרו לאחר שזכו לקיים את אותה מצווה נדירה של – מסירות נפש על קידוש ד'".

כותבי החוברת מבטיחים שהנעצרים בעוון הסירוב לגיוס לא יישארו לבדם ומיד יתייצבו למענם המונים: "בישיבות ה'אגודה', והעוסקים בצרכי הציבור באמונה, הוכנה תוכנית מגירה מסודרת למקרה של מעצר צבאי, ולו של בחור אחד. מה שנוכל לספר מתוך אותה תכנית, הוא שברגע שבו ייוודע על המעצר, ולו של בחור אחד, ולו של בחור אחד, תזדעזע ארץ ומלואה כפשוטו וכמשמעו"

החוברת משחררת רמיזות באשר לתכניות המאבק במידה ויתרחש מעצר שכזה: "הזעקה לציבור תצא מייד, בשלב ראשון בקו המידע, ומיד לאחר מכן יכריזו על כך כרוזים בכל הריכוזים החרדיים, וכמו"כ יתפרסמו מודעות הקוראות להפגין, וכן ייווצר קשר עם העוסקים בנושא בחו"ל, בארה"ב ובאירופה, בכדי שיתחילו להפעיל לחצים דרך גורמים בינלאומיים כאלו ואחרים, וכן יתארגנו מחאות ספונטניות ברחבי העולם כולו. המחאה תרעיש ארץ ומלואה, וזהו רק השלב הראשון כמובן. במקרה שהעציר לא ישתחרר מייד בשלב זה, מוכנות לשלבים הבאים תוכניות שונות ומגוונות בהתייעצות עם גדולי המומחים והעו"ד בתחום. רק לשם משל, נספר לקוראים כי לקיחה למעצר רק של בחור אחד או מספר בחורים, (הרי קשה להאמין שהם יעצרו אלפי בחורים...), היא בעייתית מאוד מבחינה חוקית ישראלית ובינלאומית, מושג המכונה 'אכיפה – סלקטיבית'. וכך, בעזרת השם, לאחר תקופת מעצר קצרה, ייכנעו שלטונות הצבא כך או אחרת, וכך נצעד צעד גדול ומכריע בדרך לביטול גזירת הגיוס. ברצות השי"ת".

יתפרסמו מודעות הקוראות להפגין, וכן ייווצר קשר עם העוסקים בנושא בחו"ל, בארה"ב ובאירופה, בכדי שיתחילו להפעיל לחצים דרך גורמים בינלאומיים כאלו ואחרים, וכן יתארגנו מחאות ספונטניות ברחבי העולם כולו.

הפרק הרביעי שנראה כי הוכן בקפידה ומתוך תחקיר כמעט מודיעיני זוכה לכותרת: 'הכנות מעשיות למעצר – למקדש ה' ולמשפחתו'. פרק זה כולל הדרכה מדוקדקת מה נכון לעשות ובאיזה שלב. מה ניתן להכניס לתיק הגדול שיכין כל בחור הצפוי להיעצר ומה לא יוכל להיכנס בו. למי נכון להתקשר מיד עם המעצר וכיצד להירשם לשירות שיאפשר שיחות טלפוניות מהכלא. עם אילו טפסים נכון להצטייד לקראת מעצר ומי מחויב בגילוח ומי לא. דגש מיוחד מציבים בחוברת על חשיבות חומר הקריאה והכתיבה שניתן להכניס לכלא. " רצוי מאוד להביא כלי כתיבה, מספר עטים, מחברות, נייר כתיבה, ומשטח להקלת הכתיבה. הלא 'מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי': ותשובותיו של מהר"ם מרוטנבורג היכן נכתבו אם לא בכלא 'מבצר אנגזיסהיים'? אם בעת הכניסה לכלא, מקשים הסוהרים על הכנסתם, יש להתעקש עמם על כך, משום שהחזקת כלי כתיבה מתאפשרת בהחלט ע"פ – הנהלים". כך גם מפורטת רשימת הביגוד והציוד האישי שניתן לקחת ואיזה יילקח מיד עם הכניסה לשערי הכלא, מה ניתן לרכוש בקנטינה ואיזה ציוד מקבלים מהכלא.

בסעיף המבהיר את האיסור להכניס לכותלי הכלא מכשיר טלפון נכתב בין השאר: "אי אפשר להזכיר את הטובה המרובה שנגזרת מכך: זהו המקום היחיד בכל העולם החילוני בו לא שורצים אייפונים ושאר מרעין בישין. הודו לד'! הלוואי שמקומות העבודה בהם עובדים חרדים היו נקיים מטומאת האינטרנט כמו כלא 4".

בהמשך הדברים מופיע פרק המנתח עד לרמת המחלקה את מבנה הכלא הצבאי. הפרק מפרט באיזו פלוגה היחס נוקשה יותר ובאיזה פחות. כך גם מתואר סדר היום ומבנה המטלות שעל האסיר לבצע בפלוגה זו ובפלוגה אחרת. כיצד בנויה השמירה על מתחם הכלא ובאיזה סדר של משמרות.

על רמת הפירוט המובא בחוברת ניתן ללמוד מהפסקה העוסקת במבנה הפלוגה בכלא הצבאי: "המתחם הכלל פלוגתי הינו חצר גדולה המיועדת למסדרים החשובים יותר. ברוב ימי השבוע הכלואים לא נמצאים בה. סביב לחצר נמצאים חדר החובש (בו נערך מסדר החולים היומי), שערי מעבר לפלוגה ג' ולמתחם הפלוגות, משרד סמלים ומשרדי הפלוגה הראשיים. מן החצר יוצא שביל המוביל לאפסנאות, ומאחורי שער בצד החצר ישנו שביל נוסף המוביל למתחמי שתי המחלקות, למטבחים, לחדר האוכל ולמועדון".

לקראת סופה של החוברת מופיעות מילות עידוד נוספות לצעיר העשוי להיעצר: " נישט גיפערלעך (לא נורא), לא? או אולי קצת כן נורא?... בכל אופן, הבה נשנן שוב: מבואות אפלים אלו, יכולים להפוך למקום קדוש, שבו נקיים את החשובה שבמצוות, אותה אנו מבטיחים פעמיים ביום להשי"ת: ואהבת את ד' אלוקיך... בכל נפשך! וכל פירור של ייסורים: המיטה הלא נוחה, המסדרים המתישים, החוסר בחברה מתאימה, האוכל לא הכי טרי, כל אלו עולים כ'קרבן כליל על גבי המזבח", כלשון הרמב"ם באיגרת תימן, והם חלקים מהמשימה של הצלת עולם התורה בזכותך!".

כאמור, לפי שעה הופצה החוברת בתפוצת מיילים פנימית בעדה החרדית ותומכיה, אך בקרוב היא צפויה לצאת לאור במהדורה מודפסת ובה, כך מבטיחים המנסחים, "יבואו בעז"ה עצות למעצר עצמו, וכן תיאור של סדר היום במעצר, הלכות הכלא הצבאי, ועוד".