זעירא ומשתתפות הכנס
זעירא ומשתתפות הכנסתכנית ההוראה

במעמד מאות תלמידות ונשים התקיים בקריית ארבע חברון כנס תשובה פתוח ומיוחד של תכנית ההוראה שעל יד מכללת אפרתה.

בכנס השתתפו הרב דב ליאור, רבה של קריית ארבע חברון, ישראל זעירא, מקים ומנהל 'ראש יהודי', הרב ערן טמיר, הרב דני סטיסקין, רב הישוב מעון, ואביטל שרנסקי.

ישראל זעירא כרך בדבריו סיפורים מהווי הפעילות של 'ראש יהודי' בתל אביב והסביר מה מקור הצמא ברחוב הכללי לרוחניות, צמא שיש וניתן למלא אותו בערכי היהדות והתורה.

בדבריו הזכיר את העיקרון המפורסם ולפיו תשובה קדמה לעולם והסביר כי "המשמעות היא היות התשובה הרעיון היסודי של העולם. העולם הוא כמו נהר שוצף ולאדם יש סירה ובאפשרותו להחליט אם הוא שט בניגוד לזרם או עם הזרם. גם אם לא יפעל הסירה תתקדם עם הזרם השוצף. לעולם יש מגמה שאליה הוא זורם וזו מגמת התשובה. בעולם מוטבעת תכונת התשובה והחזרה לגן עדן. אנחנו מתקדמים כל הזמן. המשמעות היא שאם הובטח לעם ישראל שהוא ישוב לארץ ישראל ולתורת ישראל הדברים אכן יקרו בין אם עם ישראל יסייע לכך ובין אם לא. הוא ישוב לארץ ישראל וישוב לתורתו. כך גם בית המקדש השלישי יקום בין אם נסייע לכך ובין אם לא. הנהר שוצף וגועש לתעודתו והיא החזרה בתשובה".

ישראל זעירא הדגיש את דבריו של הרב קוק ולפיהן אם נדמה שתשובה היא רק חזרה מחטא הרי זו טעות חמורה. "הרי גם אם הייתה קיימת מציאות של אדם שאינו חוטא גם הוא היה צריך לחזור בתשובה כיוון שחזרה בתשובה היא התעלות והתקדמות. עלייה מהטוב אל הטוב יותר ומהטוב יותר אל הטוב שמעליו וכן הלאה. מי שאינו מבין את היסוד הזה לא יכול לכוון לאמיתה של תשובה כפי שכתב הרב קוק באגרותיו".

כאשר תיאר תוך מתן דוגמאות וסיפורים את הווי הפעילות והמפגשים המרתקים בין אנשי 'ראש יהודי' לציבור החילוני העלה זעירא שאלה שלדבריו יש לתת עליה את הדעת: "האם אנחנו ראויים להחזיר בתשובה, האם אנחנו רלוונטיים, האם אנחנו הסמל והמופת שיוכל להוות אלטרנטיבה רוחנית". זעירא קבע כי ככל שאדם מקושר יותר לתורה ולריבונו של עולם פניו מאירות יותר והאדם החילוני הנפגש עימו חפץ להידבק בו ולהכיר את הנהגותיו, וכדי שהדברים יקרו על האדם שומר המצוות לעמול ולמסור את הנפש בתשובה והתקדמות למען עם ישראל כולו.

הרב ערן טמיר נשא דברים על עיקרי התשובה והזכיר את המחלוקת במדרש אם קדמה גם התשובה לעולם אם לאו, והסביר את משמעות הקביעה שתשובה קדמה לעולם בהיות העולם כולו על כל חלקיו וענייניו כרוכים בעולם הרוח והתורה. התשובה, הסביר הרב טמיר, אינה נוגעת רק בממד הרוחני של החיים "אלא גם בממדים החומריים של החיים, ולכן אין לחפש את רבש"ע רק בבית הכנסת אלא גם ברחוב, בכביש, בפוליטיקה ובכל הופעות החיים במדרגות שונות".

הרב טמיר ביקר את הגישה המנתקת בין עולם הרוח לעולם החומר וציין כי "אצל חוזרים בתשובה לא מעטים קיימת תופעה של ניתוק מכוחות החיים החומריים מחשש לנפילה. הרב קוק רואה בתפיסה זו את החטא היותר גדול ועל כך יש לעשות תשובה על התשובה. הזרם המרכזי של החוזרים בתשובה קובע שכדי להיות קרוב לרבש"ע יש להתרחק מהחיים, מהמשפחה, מחיי המעשה, מהפוליטיקה וכו', אבל הפוליטיקה שלנו אינה אלא פוליטיקה אלוקית".

לדבריו מקור ההפרדה הזו הוא בגישות שהביא עימו עם ישראל מגלותו. "מהגלות הגענו עם סלידה מפוליטיקה עד כדי כך שגדולים דורשים לנתק את הפוליטיקה מהתורה. מי יתווה את הדרך הרעיונית של הפוליטיקה? פרשן בערוץ 2? וודאי שגדולי ישראל הם שצריכים להביע את עמדתם, עמדת התורה. לא נוכל להשאיר שום פרט מחיינו מחוץ לעולם התשובה".

"חזרנו מהגלות עם תפיסות של גויים. הנצרות מציינת את הפרק השני בתורה בין יום שישי לשבת על מנת להפריד בין חיי המעשה לעולם השבת הרוחני הנמצא בנפרד בחלק ב'. זו תפיסתם השקרית המעניקה לאדם לחיות בפרק שבו הוא בוחר. אנחנו צריכים ללמוד על פי פרשיות ולא על פי פרקים. בפרשיות מסתיימת עליית כהן אחרי השבת. השבת היא הנפש של כל ימות החול. אלו חיים משותפים יחד".

"יש אינסוף מעלות להתקדם בהם. תמיד יש טוב יותר מהטוב וזאת משום שהתשובה היא ערך יסוד. התשובה אינה רק תיקון הרע אלא גם הוספת טוב על הטוב הקיים", אמר הרב טמיר והזכיר את דברי הרב קוק לפיהן כשם שמועילים לעולם כולו בעליית המחשבות הנפולות יותר מטיבים בהעלאת המחשבות הקטנות, כלומר לא רק תיקון הנפילות הוא בגדר תשובה אלא גם תיקון ועילוי המחשבות הקטנות והפיכתן למחשבות גדולות. גם זו תשובה. "מידה זו של העלאת דברים קטנים לגדלות אינה פוסקת בכל עת ובכל שעה עד אין סוף, והיא התשובה הגמורה שצדיקים עולים על ידה להיות בעלי תשובה", ציטט הרב טמיר את הרב קוק.

את הכנס כולו חתם הרב דני סטיסקין, רבו של הישוב מעון, בשיעור שמסר על תשובתו של יהויכין שמלך שלושה חודשים על ישראל, מלך שבתשובתו הייחודית הצליח לבטל את הגזירה שהטיל עליו הקב"ה בשבועה.

בדברי הפתיחה לכנס כולו ציינה יהודית קצובר, מנהלת תכנית ההוראה שעל יד מכללת אפרתה ומארגנת הכנס, את קוויה העקרוניים של התכנית המבקשת "לשים דגש על בניין אמונה, על מרכזיותה של המשפחה, על חינוך ילדים ועל ההיסטוריה במבט אמוני". עוד הדגישה קצובר כי בתכנית ההוראה "אנו משתדלים לא לאפשר לרוחות המרופפות את המשפחה, כמו שוויון מגדר, להיכנס לבין כתלינו".

קצובר מודעת היטב לכך שהתפיסה אותה היא מייצגת "אינה אופנתית", כלשונה, אך לדבריה לימודים ברוח זו, ברוח של 'תנ"ך בגובה שמיים ולא בגובה עיניים', הם ש"מכינים אותנו לחיים האמיתיים והבריאים הרבה יותר ללא סיבוכים".