כשכבים האורות באולם, הצופים בהצגה "קולות" מושלכים למרכזה של סערה.
מרגע זה המסלול כפול – האחד ילווה את מסע העלילה המרכזי של ההצגה המבוססת על סיפורו של י.ל. פרץ "מסירות נפש". המסלול השני ילווה את סיפור מסעו של התיאטרון היהודי הנאבק להבין מהי מהותו מול שינויי הזמן והתקופה.
המסלולים שזורים זה בזה לאורך כל ההצגה, וכל אחד מהם בדרכו הפתלתלה נאבק למציאת קולה האמיתי של הנשמה היהודית.
העלילה המרכזית של פנטזיית "קולות", מבית תיאטרון אספקלריא, מספרת את מסעו הרוחני של חנניה, עילוי בתורה שמתוך גאוותו מעליב חתן ביום חתונתו וזוכה לקללה מראש הישיבה: חיי שיגעון ומוות בדיוק ביום השמיני לחתונתו.
העלילה מלווה את חנניה במסעו לתיקון הנפש ולגילוי האמת הפנימית. כאמור, במקביל לעלילה המרכזית עיבודו המופלא של פרופ' יהודה מורלי, מקים לתחייה את דמותו של י"ל פרץ, בגילומו של אביתר לזר, שמעניק לצופה הצצה על ניסיונו של התיאטרון היהודי לתרגם את הסיפורים אל הבמה.
ששת השחקנים, כולם גברים, כמובן, מתחילים לבנות אל מול עיניו של הקהל מערכה אחר מערכה של המחזה, תוך ניסיונו של פרץ להדריך ולהסביר להם את לב ליבה של כל מערכה. המשימה מתגלה כקשה לביצוע, פעם אחר פעם, כאשר השחקנים נוטלים לעצמם חופש אמנותי ופורצים את הגבולות שהוצבו להם.
שני המסלולים מלווים בנגינה חיה ושירי נשמה מקוריים בהפקתו וניהולו המוזיקלי של אבי בר איתן. באמצעות צלילי הכינור, הגיטרה והאקורדיון מועצמת כל תחושה שעולה בקרב הצופה, והתמזגות קולות השירה והניגון מרגשים עד דמעות ומעניקים לצופה חוויה מוזיקלית איכותית ויוצאת דופן.
בימויו הלא שגרתי של יפים ריננברג, אינו משאיר את הצופה אדיש ולו לרגע אחד ומוביל אותו ברכבת של רגשות המועברים במלוא עוצמתם. דרך שיאים של צחוק, בלבול, כאב, טירוף, אהבה וחמלה, מצליח ריננברג לספר את סיפור המסע המטורף של חנניה בדרך לתיקון, תשובה וסליחה, ואת סיפורו של התיאטרון היהודי המחפש את זהותו.
בצוות השחקנים הכולל את יוסף אופיר, אסף ברזניצקי, בני גונן, אביתר לזר ויוסף פקנהיים, בולט במיוחד יפתח רווה בדמותו של חנניה, שאינו חושש להתמסר לטירוף שנגזר עליו ומעביר לצופה את תחושות חוסר האונים, הכאב התהומי והמאבק לשינוי.
הגם שהעלילה המרכזית עוצמתית ומטלטלת מאד, נראה כי ההפתעה הגדולה של ההצגה היא בחשיפת תיאטרון יהודי חדש - תיאטרון בו למוזיקה חלק מכריע בחוויה של הצופה. תיאטרון בו למרות היעדר שחקניות על הבמה מורגשת מהותן של הדמויות הנשיות במלוא עוצמתה.
תיאטרון שמגיש לצופה הומור, מסתורין וטירוף בחבילה אחת. תיאטרון שלא מפחד לפרוץ את גבולות הגזרה ועדיין נשאר נאמן לשורשיו היהודיים המהותיים והחזקים.