אייכלר לרוזן הבלגי: אל תפגעו בחינוך היהודי

ח"כ אייכלר לרוזן דה-לזיוס, שגריר בלגיה בישראל: "המשיכו להעניק חופש דת ואל תפגעו בחינוך היהודי בבלגיה".

חיים לב , ה' בחשון תשע"ד

אייכלר ושגריר בלגיה בישראל
אייכלר ושגריר בלגיה בישראל
יח"צ

יו"ר האגודה הפרלמנטרית ישראל-בלגיה בכנסת, ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), נפגש היום (רביעי) עם שגריר בלגיה בישראל הרוזן ג'ון קורנט דה-לזיוס.

השניים דנו בהחלטות החמורות במועצת אירופה נגד ברית המילה והאווירה השוררת נגד חופש הדת והשחיטה היהודית בכמה ממדינות אירופה. בעיקר התמקדה השיחה בחוקים נגד החינוך הפרטי הפוגעים גם בחינוך היהודי באנטוורפן.

השגריר הרוזן קורנט דיבר בשבחה של הקהילה היהודית בבלגיה והחינוך היהודי שהוכיח עצמו בדורות של אנשים איכותיים ותרבותיים. הוא גם הזכיר את האחוז הגבוה של יהודי בלגיה שעולים לארץ ותורמים בחיי המדינה, בכל התחומים.

ח"כ אייכלר הזמין את השגריר לסיור בקרית בעלזא ובשכונות החרדיות, שם ימצא תלמידי ישיבות אזרחי בלגיה ועולים חדשים ילידי בלגיה שעלו לארץ ומפארים את כל הריכוזים החרדיים.

בענין חוק החינוך הסביר אייכלר את ההבדל בין ילדים חסרי חינוך הנפלטים לרחוב ולפלילים, אליהם מתכוין החוק הבלגי שבא להכלילם למערכת הפיקוח השלטוני, לבין ילדי החינוך היהודי שמקבלים חינוך ערכי ומוסרי וגם לימודי חול הנדרשים לפי עקרונות הדת היהודית.

"חופש הדת" והזכות לחינוך ולאורח חיים דתי, הוא יסוד מוסד בעקרונות הדמוקרטיה, טען אייכלר וסיפר על הקליטה ההירואית של פליטי השואה בשכונה הסמוכה לתחנת הרכבת ממנה הובלו יהודי אנטוורפן למחנות המוות בימי מלחמת העולם השניה. זכות גדולה היתה לבלגיה בהיותה תחנת מעבר לאלפי פליטים חסרי זהות אזרחית שנקלטו לאחר השואה באנטוורפן בפרט ובבלגיה בכלל, הזכיר.

הוא סיפר כי בסיורו בבלגיה אמר לו יהודי שנקלט והתאזרח בבלגיה: "אני זוכר יהודי גלמוד שנולד בבלגיה וכל משפחתו נלקחה מתחנת הרכבת באנטוורפן לאושוויץ. היהודי הזה איבד את שפיותו והיה בא כל בוקר לתחנה ומסתכל במשך שעות ארוכות לצפות אולי אמא שלו ואחיותיו וכל משפחתו ישובו לתחנת הרכבת הזאת".

"הפליטים השפויים התגברו על כל האסונות שלהם במלחמה ובנו מערכת קהילתית נפלאה שבראשה מערכת חינוך יהודי לפי דרך ישראל סבא. במשך שבעים שנה אפשרתם ליהודי אנטוורפן שומרי החוק לקיים חינוך עצמאי שהצמיח דור נהדר של אזרחים שומרי חוק שתרמו לכלכלה הבלגית ולתרבות הערכית ולא היתה להם שום תקרית עם השלטונות. נערי החינוך היהודי אינם מתגלגלים ברחובות וכמעט אין בעיות סוציאליות ופליליות. אנא תאפשרו להם להמשיך בדרך הזאת ולהסתדר עם חוקי החינוך, על פי עקרונות "חופש הדת", ביקש.

השגריר קורנט הבטיח להעביר את הבקשה לממשל הבלגי ולעמוד בקשר עם ראשי הקהילה היהודית בבלגיה בענין הזה. אך ציין כי החוק שהתקבל בענין הפיקוח על החינוך, הוא חוק כללי שנועד לדאוג לילדים שאין להם מסגרת חינוכית מתאימה ואכן מוצאים עצמם ברחוב. לכן אין מדובר בניסיון לפגוע בחינוך היהודי שדואג לכל ילד שיקבל חינוך טוב ומסור ואיכותי. אין שום כוונה לפגוע בחינוך היהודי כלל, אמר השגריר.

השגריר קורנט דיבר על הקשר האיתן בין בלגיה וישראל ופירט את המדיניות הבלגית באיחוד האירופי בענין המדיני בין הישראלים לפלשתינים בענין החלוקה לשתי מדינות לשני עמים.

אייכלר שאל את הרוזן אם יש מישהו שחושב לחלק את בלגיה בין הפלמים לוולונים הצרפתים. מתוך כך התפתחה שיחה מעניינת בהיסטוריה של שתי המדינות ובקווי הדמיון והמבדיל בין היחסים בין הקבוצות בתוך בלגיה לבין היחסים בין האוכלוסיות השונות בארץ. בלגיה בהיותה ארץ כבושה שנים רבות וגם במלחמות העולם יודעת את חשיבות האחדות האירופית בכלל והאחדות הבלגית בפרט. בלגיה מוצאת בלגיה לחיים משותפים בשלום ובביטחון בין כל אזרחי המדינה, והביע תקווה שגם בארץ יוכלו לשרור השלום והביטחון בין כל יושבי הארץ.