המדינה מתנגדת לפינוי עמונה: יגרום נזק מדיני

המדינה מבקשת מבג"ץ שלא להורות על פינוי יתר החלקות שלא נרכשו בישוב עמונה, זאת מאחר שמדובר ב"סוגיה מדינית" ובשל "השלכות הרוחב".

שלמה פיוטרקובסקי , י' בחשון תשע"ד

נזק מדיני. עמונה
נזק מדיני. עמונה
עמונה - הדף הרשמי (פייסבוק)

המדינה הגישה הבוקר (שני) לבג"ץ בקשה להוסיף ולטעון כי אין לפנות את המבנים בישוב עמונה שהוקמו על קרקעות שלא נרכשו כולן או חלקן על ידי תושבי הישוב.

נציין כי מדובר באותן חלקות לגביהן לא היו "עותרים ספציפיים" והמדינה טענה כי בשל כך הן אינן חלק מהעתירה, אולם בג"ץ בתגובה לבקשה שהגישו עורכי הדין מארגון "יש דין" קבע כי צו הפינוי שהוצא נוגע להן.

כעת מבקשת המדינה לפתוח את הנושא לדיון פעם נוספת וזאת על סמך שתי טענות נוספות, אשר שתיהן מהוות למעשה מהפיכה בתחום אכיפת דיני המקרקעין ביהודה ושומרון.

תחילה טוענת המדינה כי לא ניתן לתת סעד של אכיפה בבג"ץ במקרה שאין "עותר קונקרטי" שהוא בעל הקרקע, זאת מאחר שבמקרה כזה לא ניתן להגיע לפתרונות חלופיים כדוגמת פשרה או ברכישה.

טיעון שני, מהפכני יותר, קובע כי במקום שבו אין עותר קונקרטי הטוען לבעלות על הקרקע הופכת שאלת האכיפה, ככל שמדובר בשטחי יהודה ושומרון, ל"עניין מדיני" ועל כן בג"ץ איננו יכול לעסוק בסוגייה זו.

"לגישת הדרג המדיני, פינוי בסדר גודל שכזה בתקופה שכזו עלול לפגוע באינטרס המדיני. אמנם כאשר מדובר על פגיעה בזכויות קנייניות של הפרט, ייתכנו מקרים בהם גם שיקולים מדיניים יידחו, אך כאשר מצד אחד עומדים שיקולים מדיניים כבדי משקל ומהצד האחר אין עותר קונקרטי הטוען לזכויות פרטיות – כוחם של השיקולים המדיניים גובר", נאמר בבקשה שהגישה המדינה.

טיעון שלישי, קריטי לא פחות, נוגע להשלכות הרוחב שעלולות להיות לפינוי מבנים שלא נבנו על קרקעות העותרים בעמונה על אלפי בתים נוספים ביהודה ושומרון. "למען שלמות התמונה נציין, כי בתחומי איו"ש מצויים עוד מבנים רבים המצויים בסטטוס דומה, וגם להיבט זה, שלו מטבע הדברים עשויות להיות השלכות מדיניות כבדות משקל וכן השלכות רוחב משמעותיות, יש לתת את הדעת הן על ידי הדרג המקצועי הן על ידי הדרג המדיני והן במסגרת ההכרעה".

תושבי הישוב עמונה בירכו על הגשת הבקשה. יו"ר מטה עמונה, אביחי בוארון, אומר כי "בקשת המדינה מאשרת את טענת תושבי עמונה כי ביהודה ושומרון ישנם 3000 בתים במעמד זהה וכי עמונה היא קצה הקרחון וחלק מהשיטה שהיתה נהוגה. כך, במודיעין עילית 1000 דירות על קרקע פרטית, בבית אל כ500 בעפרה 500 בעלי 250 ועוד. קבלת העתירה תביא ל'מגה התנתקות' ולפינוי עשרות אלפי יהודים מביתם ביו"ש".

לדבריו, "ארגון השמאל הקיצוני 'יש דין' יודע את זה ומנצל באופן ציני את בית המשפט כדי להשיג את ההישג הזה מכוח התקדים בעמונה. סוף סוף המדינה מתעשתת ומזכירה כי אין אף תושב פלשתיני ידוע שזכויותיו נפגעו בעמונה וכי מוכתר הכפר, העותר הציבורי, שהינו איש חמאס, איננו בעל זכויות כלל, אינו מייצג את האינטרס הכלכלי של הבעלים אלא רק אינטרס פוליטי של יש דין ושל ארגון חמאס ביהודה ושומרון".