בקרוב: "קוד אתי" לתוכניות ריאליטי

גופי השידור, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ומרכז נגה לנפגעי עבירה יגבשו בקרוב קוד אתי לתוכניות ריאליטי.

נתנאל כ"ץ , י' בחשון תשע"ד

יש ביקורת? חדר בקרת 'האח הגדול'
יש ביקורת? חדר בקרת 'האח הגדול'
פלאש 90

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ערוץ 10, ערוץ 2, והזכיינים רשת וקשת, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ומרכז נגה לנפגעי עבירה, יגבשו בקרוב "קוד אתי" לתוכניות ריאליטי.

הקוד האתי שיגובש יובא בפני הוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ ד"ר עליזה לביא תוך חודשיים, כך החליטה היום הוועדה, בדיון על השתתפות עברייני מין בתוכניות ריאליטי.

"ההישגים הקטנים שהיו בטיפול בצעירה שהותקפה מינית על ידי מי שמככב היום בתוכנית ריאליטי, היו כלא היו מרגע שהנפגעת ראתה את פניו על המסך בעת שידור הפרומו לתוכנית", אמרה עו"ד עירית בוטון אלוני ממרכז נגה לנפגעי עבירה, "עד כמה אנו אטומים לרגשות? לפגיעה של אחרים? את מי כאן צריך לשקם? את העבריין או את הנפגעת? זכותו לשיקום מאפשרת לו לעבוד, אבל לא להפכו למודל, גם אם משפטית אין על כך הגבלה".

זיוית דוידוביץ, סמנכ"ל תוכניות בערוץ 10, ציינה בדיון כי "לא ידענו על עברו הפלילי עד שצלצלה האם, שבוע לפני השידור, כשהתוכנית כבר הייתה גמורה. אסור לנו לבקש תעודות יושר. אנו עושים תחקיר על כל אדם ובתחקיר לא עלה עברו הפלילי. אם היינו יודעים מראש מי האיש, היינו יכולים לשקול ולהחליט. כשנודע לנו בדקנו את מצבו המשפטי והוחלט לשדר כי הוא ריצה את עונשו והמדינה כחברה נותנת הזדמנות שנייה לעבריינים".

רועי סטריקובסקי, עורך התוכנית, ציין כי "לכל תוכני ריאליטי נעשה תחקיר מעמיק על העבר וההווה של כל משתתף. אנחנו בני אדם ויכולים לטעות. אין לנו אפשרות לדעת אם אדם אומר אמת. זו שאלה פילוסופית אם לאדם מגיעה הזדמנות שנייה".

יו"ר הועדה ח"כ ד"ר עליזה לביא, הדגישה כי "לא מדובר כאן בדיון משפטי מה מותר או אסור על פי חוק, אלא בדיון ציבורי שבוחן מה ראוי ומה לא ראוי. האם חופש הביטוי הוא מעל הכל? האם הוא מצדיק העצמתו של עבריין מין והפיכתו לאייקון תרבות? האם הכל עניין של רייטינג? המציאות מחייבת אותנו לבחון מחדש את הנורמות הציבוריות בנושא, ואכן החלטנו היום לשבת יחד עם הזכיינים, ארגוני נפגעות תקיפה מינית ומומחים בנושא, ונציגי הרשות השנייה ולגבש יחד קוד אתי שיחייב את גופי התקשורת השונים, מתוך מקום של אחריות והבנה ולא ממקום של כפייה. אנו מקווים שהקוד יאומץ גם על ידי הקוונים שאינם מחויבים לכללי הרגולציה. בעוד חודשיים נתכנס שוב על מנת לבחון את הקוד שיתגבש".

ח"כ עדי קול הוסיפה, כי "בדיון היום, כאן, ובישראל בכלל- יש קולות רבים, מבורכים, לזכותם של הקורבנות, אך בולטת היעדרותם של קולות המדברים למען אסירים ועבריינים משוקמים. זהו אינטרס מובהק של החברה להגן גם עליהם. איננו יכולים לבטל, הלכה למעשה, מנגנוני שיקום שהמדינה עצמה יצרה, מפעילה, ומאמינה בהצלחתם.  המדינה, שמשקיעה כל כך הרבה, ובצדק, בהליכים שיקומיים לעבריינים, אינה יכולה באותה נשימה גם לבקש ולעודד עבריינים להשתקם אך באותו הזמן לסגור בפניהם דלתות לגיטימיות".

עו"ד אורן טוקטלי, בעבר מנכ"ל הוועדה למידרוג: "יש דרכים, ובלבד שהגוף המשדר הטמיע ערכים לפיהם עבריין מין לא יהפוך לכוכב תקשורת. בגופים המקבילים מצאו דרכים. השאלה מה קורה כשזה לא קורה. יש על הכף מצד אחד את זכויות נפגעי העבירה וזכויות החברה שלא להיות מושפעת מאנשים כאלה ויש גורם נוסף – זכויות העבריין. אני לא זוכר שספר החוקים מגן על זכות העבריין להיות כוכב טלוויזיה, לשים אותו במרכז הבמה ולגזול זמן צפייה של מאות אלפים. יש דברים שמחייבים ריסון גם אם החוק לא אוסר במפורש".