ברוורמן: דורשים לקבל מפת עדיפות מנומקת

יו"ר ועדת הכלכלה דורש מהממשלה להעביר את הרשימה המלאה של ישובי העדיפות הלאומית עם הנימוק להכללת כל ישוב ברשימה.

שלמה פיוטרקובסקי , י' בחשון תשע"ד

האקדמיה תקרוס. ברוורמן
האקדמיה תקרוס. ברוורמן
פלאש 90

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, קיימה היום דיון שעסק ברשימת היישובים הכלולים ברשימת מפת העדיפות הלאומית.

הדיון התקיים לבקשת חברי הכנסת יעקב ליצמן, אריאל אטיאס, דב חנין וישראל חסון, ובפתח הישיבה אמר היו"ר ברוורמן כי הדיון נועד להבין מה סדר העדיפויות של הממשלה, שבהתאם אליו נבנתה המפה.

סגן ראש אגף פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה, דן להב, הסביר כי התפיסה לפיה מצבו של מי שבתוך הרשימה טוב ממצבו של מי שבחוץ – היא שגויה. לדבריו, החוק קובע את רשימת הנושאים שלפיהם הממשלה יכול לשקול שיקולי עדיפות לאומית.

הוא הוסיף כי לכל סעיף יש משקל זהה, כאשר הסעיפים הם: פריפריאליות – מרחק ממטרופולין ומדד כלכלי חברתי שעל בסיסו נכנסו 93% מהישובים לרשימה; ישובים סמוכי גבול – קריטריון ביטחוני; ישובים מאוימים ביהודה ושומרון; ישובים חדשים ויישובים סמוכי גדר. ח"כ ליצמן תהה מה השתנה בין החלטת הממשלה ב-2009 להחלטה האחרונה, חוץ מזה שהרכב הממשלה השתנה. להב אמר כי השוני בין החלטת הממשלה ב-2009 להחלטה האחרונה הוא הוספת ההגדרה של ישובים סמוכי גדר, לאור זאת שהממשלה רוצה לתעדף ולסייע ליישובים לאורך הגבול. הוא הוסיף כי לא נגזרות מההחלטה הטבות ישירות.

היו"ר ברוורמן אמר כי הממשלה מוצאת קריטריונים שיש בהם מספיק חופש ועושה מה שהיא רוצה לפי לחצים פוליטיים. ח"כ חנין אמר כי "להב נשלח לבצע משימה בלתי אפשרית, מכיוון שמאחורי הדיבורים על קריטריונים יש מציאות בלתי אפשרית שבה קריית גת וקריית מלאכי הם היישובים שצריכים סיוע ממשלתי מאחר שהם גם בפריפריה וגם במצב סוציו אקונומי נמוך. לעומת זאת הממשלה בוחרת לתת כסף ליישובים מחוץ לגדר, כי הממשלה היא אחרת עם סדר עדיפות אחר של האחים מהבית היהודי ומיש עתיד". חנין ביקש הסברים לגבי הוצאת היישובים קריית גת, קריית מלאכי ובית"ר עילית.

ח"כ ליצמן הוסיף ושאל אם ההחלטה לא נוגעת לכספים, אז למה היא דרושה אישור של ועדת הכספים. הוא הסביר כי יש להחלטה משמעויות ששוות הרבה כסף, מאחר שכך מחליט כל משרד ממשלתי איך לחלק משאבים. "זה שבית"ר עילית מחוץ לרשימה זה שיא העוול", אמר. ח"כ יעקב אשר הוסיף כי בית"ר עילית לא זזה מהקרבה לגדר ומאזור עוין, הרמה הסוציואקונומית הנמוכה לא עלתה והיא עדיין צעירה, לכן לא ברור מה קרה שהוציא אותה מהרשימה. הוא הציע הסבר לפיו, "הבית היהודי רצה לתת לאנשים שלו ומישהו אחר אולי רצה לתת לפיק לחרדים, ולא הייתה מחשבה רצינית מאחורי הרשימה".

ח"כ ישראל חסון דרש לדעת אם קיימת מפת אינטרסים לאומית, שעליה צריך להלביש את מפת העדיפות ולבדוק אם הן מתאימות.

היו"ר בוורמן כינה זאת "צביעות משפטית", ואמר כי אם רוצים לספח את יהודה ושומרון אז שיעשו את זה ואם רוצים להוציא חרדים אז שיוציאו, אבל שלא יסתתרו מאחורי קריטריונים. ח"כ צור התייחס לתהליך המדיני ואמר כי אם מתנהל דיון על פתרון שתי המדינות בזמן הזה לא צריך לזרוק כסף וצריך לעשות מתאם בין החלטה אחת לאחרת.

ח"כ איילת שקד התייחסה ליישובים הבדואים בנגב שנמצאים ברשימה ואמרה כי אנחנו מאבדים את הנגב. לדבריה, מצד אחד הממשלה מחליטה על הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, ומצד שני ברשימת העדיפות הלאומית מופיעים 24 ישובים בדואים שחלקם נמצאים בשטח אש ולחלקם הוצא צו פינוי. באשר לישובים ביהודה ושומרון אמרה ח"כ שקד כי "זה לא סוד שהממשלה תומכת בהתיישבות ביו"ש", והוסיפה כי היו ישובים שהוצאו מהרשימה כמו אפרת וקידר.

מנכ"ל מועצת יש"ע, רון שכנר, אמר כי יש תקציבים רבים שלא עוברים את הקו הירוק ואף ציין את הקושי לקבל משכנתאות לרכישת דירות ביו"ש. "בסופו של דבר יש תושבים שחיים באותם מקומות וצריך להתייחס אליהם כמו לכל אזרח אחר", אמר.

סמנכ"ל ההסברה של מועצת יש"ע, יגאל דילמוני, הוסיף כי 50 אלף מתנחלים הוצאו מהרשימה בעוד רק 10,000 נכנסו אליה. "זה פופוליזם להגיד שהמתנחלים לוקחים את כל התקציבים", אמר.

להב השיב לחברי הכנסת ואמר כי קריית גת לא עמדה בקריטריונים הנדרשים לכניסה לרשימה גם בפעם הקודמת. לדבריו, יש עוד 30 ישובים דומים לקריית גת שלא עומדים בקריטריונים לכניסה לרשימה. הוא הוסיף כי ההבדלים בין 2009 להיום מקורם לא בקריטריונים אלא בנתוני הלמ"ס.

לגבי הבדואים בנגב, אמר להב, כי הם נכנסו מאחר שהקריטריון העיקרי הוא הפריפריאליות, אולם כשמשרדי ממשלה באים לתת הטבות הם בוחנים את חוקיות היישובים. באשר לבית"ר עילית אמר להב כי מאחר שהיא נמצאת ביהודה ושומרון היא הוצאה מהרשימה מאחר שצה"ל הוא זה ששינה את מפת האיומים.

ח"כ חסון אמר כי לא ייתכן שאלוף בצה"ל הוא שמחליט מי ייכנס לרשימה ומי לא. "אם על ציר מסויים יש שונות בין יישוב ליישוב הנימוק הוא לא ביטחוני – זה פוליטיקה", אמר. ח"כ ליצמן אמר כי הדירוג הסוציו אקונומי של בית"ר עילית הוא אחד, לכן לא ברור כיצד שיפור במצב הביטחוני כביכול הוציא אותה מהרשימה וכנראה הכניס יישוב אחר במעמד סוציואקונומי גבוה יותר.

היו"ר ברוורמן סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה דורשת ממנכ"ל משרד ראש הממשלה להעביר לחברי הוועדה בכתב את רשימת היישובים המלאה – עם נימוק מסודר לגבי כל ישוב ויישוב. כמו כן קרא היו"ר לממשלה "לחזור ולבחון את רשימת היישובים מול האינטרס לשמור על עתיד מדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית".