מבקר המדינה מציג שורת ליקויים בהיערכות המדינה לאירוע של זיהום ים בעקבות גילויי הגז והנפט בימה של ישראל.
זיהום שכזה יכול להיגרם בין השאר ממכליות המובילות שמן נוזלי לסוגיו ומתאונות פוטנציאליות של אלפי אניות סוחר המשייטות בים התיכון. כמו כן יש סיכון לזיהום סביבתי עקב דליפת גז או נפט מסיבות ביטחוניות (פיגוע חבלני או מלחמה).
בראשית הפרק הנוגע לסוגיה מציין המבקר כי באפריל 1998 החליטה ממשלת ישראל להטיל על המשרד להגנת הסביבה לארגן, לתאם ולהכין תכנית חירום לאומית למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים. לעומת זאת רק בשנת 2008, כשמונה שנים לאחר המועד שנקבע לכך בהחלטת הממשלה, הוגשה התכנית לממשלה והיא אימצה את עקרונותיה ביוני באותה השנה.
המבקר מציין כי הסיכון העיקרי שעליו מבוססת תכנית החירום המדוברת (תלמ"ת 2008) הוא זיהום ים הנובע מהובלת שמן לסוגיו בים התיכון. התכנית אינה עוסקת כלל בזיהום ים הנובע מקידוחי גז ונפט בים, אף שכאמור כבר בשנים 1999-2000 נמצאו תגליות גז גדולות והדבר הביא לידי התגברות הפעילות. עם זאת התכנית צריכה לתת מענה גם לתרחישי זיהום ים כאלה.
בהחלטת הממשלה מיוני 2008 הוטל, בין היתר, על המשרד להגנת הסביבה לבצע ולרכז פעילויות הקשורות ביישום תלמ"ת 2008. "בדצמבר 2012, מועד סיום הביקורת, טרם ביצע המשרד להגנת הסביבה את כל הפעולות שנקבעו בהחלטת הממשלה האמורה, ומדינת ישראל עדיין לא הייתה ערוכה לטפל באירוע זיהום ים חמור.
המבקר מספר בדו"ח כי "לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, טרם השלימו כל הרשויות המקומיות החופיות את הכנתן של תכניות חירום מקומיות, וכמה מרשויות אלה וגופים אחרים הנוגעים בדבר עדיין לא רכשו את כל הציוד הנדרש למוכנותם ללחימה בזיהום ים. המשרד טרם הגיש לממשלה הצעה לעיגון תלמ"ת 2008 בחוק, ועניין זה פגע, בין היתר, ביכולת לחייב את הגופים הנוגעים בדבר לפעול על פי התכנית.
מוסיף המבקר ומציין כי במועד סיום הביקורת לא העביר עדיין משרד הגנת הסביבה את התקציב שנדרש להקצות ממקורותיו לביצוע פעולות הצטיידות ואיוש תקני כוח אדם ייעודיים, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה מיוני 2008. רק שנתיים לאחר קבלת ההחלטה האמורה פנה המשרד למשרד האוצר בבקשה לתוספת תקציב, ורק כעבור שנתיים נוספות (ביוני ובדצמבר 2012) סוכם בין משרדי הגנת הסביבה והאוצר על תוספת תקציב שתועבר למשרד להגנת הסביבה בשנים 2012-2015, והוקצו תשעה תקני עובדים מקצועיים לצורך ביצוע פעולות מניעה של אירועי זיהום ים וטיפול בהם. משמעות הדבר היא כי הפעולות הנחוצות להכנת המדינה לטיפול בזיהום ים לסוגיו יושלמו רק עוד כמה שנים, ועד אז, לפחות, היערכות המדינה תהיה חסרה".
המבקר מציין כי הקרן למניעת זיהום ים במשרד הג"ס הוקמה לשם ריכוז האמצעים הכספיים ללחימה בזיהום ים בשמן וסיוע במימון ניקוי זיהומים, אך עם זאת הוא מוסיף וכותב כי הכנסותיה השנתיות של הקרן בשנים 2006-2010 לא אפשרו הפניית תקציבים להשגת מטרותיה.