ניהול הר הבית – הצעת מנהיגות יהודית

בתנועת מנהיגות יהודית גיבשו הצעה מפורטת לניהול מתחם הר הבית לאזורי תפילה עבור יהודים וערבים. ההצעה תוצג בועדת הפנים.

שמעון כהן , י"ז בחשון תשע"ד

הר הבית
הר הבית
פלאש 90

ביום רביעי תקיים ועדת הפנים של הכנסת ישיבה מיוחדת אודות מאזני הכוחות בהר הבית. במהלך הישיבה תוצג בפני המשתתפים תכנית שהוכנה על ידי חטיבת 'מנהיגות יהודית' לחלוקה בין יהודים למוסלמים במתחם ההר.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מיכאל פואה, מנהל מחלקת המחקר של 'מנהיגות יהודית' על ההצעה.

פואה מציין כי ההצעה נועדה לשר הדתות האחראי לתקן תקנות במקומות הקדושים, זאת על אף שעד היום המקום הקדוש ביותר לעם היהודי אינו מוכר כמקום קדוש באופן רשמי. לדבריו ראשיתן של התקנות וההצעות הוא בקביעה היסודית שהמקום קדוש רק ליהודים ומתוקף כך יש לפעול. מכיוון שלא מתאפשר לפעול ברוח זו במציאות הנוכחית הרי שיש להסתפק בהצעת ביניים שתאפשר עליה ותפילה להר ליהודים ולמוסלמים.

"צריך להחזיר את הריבונות בהר למדינת ישראל. מי שמנהל את ההר הוא הוואקף שתחת משרד ההקדשים הירדני. ממשלת ישראל הפקירה את השטח בניגוד לחוק ובניגוד להצהרות הממשלה".

מוסיף פואה ומספר על הצעתו: "צריך למנות ממונה ולהתייחס למקום כאל מקום קדוש". משמעותה של ההצעה היא כי בכל מתחם ההר תותר תפילה חרישית ולעומת זאת תפילות ציבוריות תתקיימנה באזורים מוגדרים. עבור המוסלמים במסגד אל אקצה המקורה, המסגד שבעיניהם הוא הקדוש ולדברי פואה מרבית פוסקי ההלכה אינם רואים באזור זה חלק מתחומי הר הבית.

לעומת זאת השטח שיוקצה על פי ההצעה עבור תפילת יהודים הוא במזרח הר הבית מול שער ניקנור. על פי ההצעה אזורים אלה יהיו פתוחים לתפילת שתי הדתות באופן רציף בכל שעות היממה. לעומת זאת באפשרותו של הממונה מטעם שר הדתות להחליט בתקופות של חגים או ימים מיוחדים של עלייה לרגל להרחיב את האזורים המותרים לתפילה על פי שיקול דעת.

בדבריו מזכיר פואה כי בית המקדש שלהקמתו מתפלל עם ישראל אמור להיות בית תפילה לכל העמים, ובין העמים נמצא גם העם המוסלמי שיוכל למצוא את מקומו לתפילה בשינויים מתבקשים.

בדבריו מדגיש מיכאל פואה כי בשנים האחרונות קיימת התקדמות ביחס להר הבית והתקדמות זו מעניקה תקווה לקראת ההמשך. הוא מזכיר כי לעומת ימים עברו כיום המודעות לחשיבות הנוכחות היהודית בהר גדולה ומודעות זו כבר אינה נחלתם של בודדים שהוגדרו כהזויים אלא שרים וחברי כנסת מרכזיים שותפים לשינוי.

"הסתיים המצב שבו משטרת ישראל מחפה על חוסר ההחלטיות של ממשלת ישראל. חשפנו את המציאות וכעת הממשלה לא יכולה עוד לעמוד מאחורי טיעונים ביטחוניים. הכל קשור למדיניות שהפקירה את ההר", אומר פואה המביע תקווה שדרך ועדת הפנים ניתן יהיה לאלץ את ממשלת ישראל לקבל החלטות בתחום שבו לא התקבלה החלטת ממשלה מאז שנת 67'. "הממשלה חייבת לחוק ולערכי עם ישראל את מימוש הריבונות היהודית בהר הבית".

ומה באשר לטענה שהצעה לחלוקה בהר משמעה 'חציה שלי' בעוד המוסלמים ממשיכים לטעון 'כולה שלי'? האם אין בכך ויתור על ההר כולו? פואה אינו רואה את הדברים כך. "המצב הנוכחי גרוע בהרבה", הוא קובע ומציין כי הצעד המשמעותי שבהצעת החלוקה יקדם את עם ישראל שלב נוסף בדרך אל היציאה מהקיבעון המחשבתי לפיו יש להסתפק בעמידה לפני הכותל המערבי ואילו ההר עצמו אינו מיועד ליהודים. הוא אף מוסיף ומציין כי גם בנייר העמדה שיוגש בוועדת הפנים ולשר הדתות מודגש כי אלו תקנות זמניות. "בין הלא כלום לצעד הזה קדימה, העדיפות היא לצעד קדימה".

והאם הסתפקות בחלק מההר לא תגרום ליהודים עצמם להסתפק בכך, לראות בכך את חזות הכול ולחדול מתפילה לשיבה אל ההר כולו? פואה משוכנע שהתשובה שלילית: "אלפיים שנות תפילה לא ייעלמו כשיהודים יחוו תפילה במקום הקדוש ביותר עבורם".