דעה: מספיק עם הלילות הלבנים בחודש ארגון

כל שנה אותו דבר: עושים לילה לבן, וכמעט מגיעים למצב של חוסר תפקוד בשבת ארגון. אולי כבר נוותר על זה וזהו?

עמנואל סגל , כ' בחשון תשע"ד

חודש ארגון. החניכים מעדיפים אתכם עירניים
חודש ארגון. החניכים מעדיפים אתכם עירניים
ערוץ 7
אם יש משהו אחד שמשותף בין כל סניפי בני עקיבא בארץ, זה הלילה הלבן שלפני שבת ארגון. 

והוא לא בא לבד; גם במוצאי שבת ארגון לא מרבים לישון, והאמת שבכלל - בשבוע שלפני שבת ארגון לא כל כך בונים על זמן איכות במיטה.

וזה אחלה, באמת. יש אחלה הווי בלילות האלה, מקדמים את הקירות בסניף ואת ההצגות ולמעשה את כל מה שצריך לקראת שבת ארגון, וזה חשוב. הסיבה העיקרית שנגררים ללילה, אני מניח, היא כי זה הזמן היחיד שבו כולם יכולים להתכנס ולעבוד: אי אפשר לצפות מבתי הספר לתת חופש מוחלט, ולכן המדריכים והחניכים קובעים לעבוד בלילה. 

סיבה נוספת היא, שבתכלס, כולנו דחיינים. הרי אם היינו עובדים ערב-ערב, במהלך כל החודש, כדי לקדם את הקיר, לא היינו מוצאים את עצמנו עם ספוג וגואש צהוב צובעים רקע של קיר, שאם לא ייגמר בשעה הקרובה, כנראה לא ייגמר לעולם.

אבל עם כל הכיף (ואולי גם ההכרחיות) של הלילות הלבנים בסניף, אני חושב שיוצא שכרנו בהפסדנו. כמדריך, אני זוכר שנה אחר שנה איך הייתי מתרסק בשבת ארגון ופוגש את הספה הסניפית מקרוב, יחד עם עוד כמה חבר'ה בערימה (בנפרד, תודה שדאגתם), נוחר עד לב השמיים. לא הייתי מרוכז במשך כל השבת. ועוד לא דיברנו על מוצ"ש, עם ההצגות ואחר כך ההשבעה. תפקדתי, אמנם, אבל בקושי רב. 

ואני אומר - איפה האחריות שלנו כמדריכים? כל מדריך אחראי לפעמים על עשרות חניכים, חלקם קטנטנים ממש, והוא מגיע למצב שהוא בקושי יכול לעשות את עבודתו כמו שצריך. והכל בשביל מה? לצייר עוד ציור קיר? לסדר עוד משהו בסניף? לא עדיף לעבוד כל לילה כמו שצריך במשך שבוע, ולהימנע מזה? אני בטוח שכן.

לצערי, טבעם של דברים כאלה, שמונהגים כבר בכל סניף בארץ, שקשה לשנותם. ועדיין, כל עוד שהגואש לא התייבש, אפשר לתקן.