"לפעול מול הפלשתינים כמו מול המתנחלים"

בדיון שנערך בועדה לביקורת המדינה התברר, כי המנהל האזרחי לא נוקט צעדי אכיפה נגד פלשתינים שאינם משלמים דמי שכירות כדין.

ידידיה בן אור , כ"ד בחשון תשע"ד

המנהל האזרחי
המנהל האזרחי
ערוץ 7

הועדה לביקורת המדינה דנה היום (שני) בהתנהלות המנהל האזרחי בכל הנוגע לגביית החובות כלפיו, עליה ההוא מופקד.

בדיון הודו נציגי המינהל האזרחי, כי "אין לנו כלים לגבות חובות מפלשתינאים", ובעקבות כך דרש יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) לגבש בתוך חודשיים, נהלים וסנקציות כדי לגבות את דמי השכירות החסרים.

"מדובר באיפה ואיפה, מציאות קשה של כשל רב מערכתי, המאפשרת לפלשתינאים ניצול ציני של קרקעות המדינה. על משרד המשפטים להיות נחוש מול הפלשתינאים – בדיוק כפי שהוא נוהג מול המתיישבים במקרה של הפרת חוזים", טען כהן.

כהן דרש מהמינהל האזרחי ומשרד המשפטים והאוצר לגבש בתוך חודשיים, נהלים לקדם את גביית החובות החסרים בשטחי יהודה ושומרון, מזה כחמש-עשרה שנה. הועדה לביקורת המדינה, תשוב ותתכנס בעניין, בעוד כחודשיים.

כהן גם פנה למזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט להעלות את הנושא לדיון בממשלה. "מחד האוצר מעלה מע"מ ומקצץ קצבאות ילדים, ומאידך לא גובה כסף מחייבים. האנרכיה בשטח מגיעה גם להזנחת שיקום מחצבות וממילא לגרום לזיהום מי תהום, לקידוחים פיראטיים ולגניבות מים", הזהיר כהן, שתקף כי "פקידי מדינה יושבים שנים, מקבלים משכורת, ולא גובים מיליונים שחסרים לקופת המדינה".

הממונה על הקרקעות במינהל האזרחי, יוסי סגל הודה כי "אנחנו מוגבלים בסנקציות מול האוכלוסייה הערבית שלא משלמת דמי שכירות על השימוש במבנים או בשטחים חקלאיים שהשכרנו להם". סגל התייחס גם לדו"ח המבקר על כי לא נגבו דמי חכירה מתושבים בכ 87 ישובים ישראלים באזור. לדבריו, חוזה מותאם לישובים ולאזור כבר הוכן, אך עיקר המכשול הוא כוח אדם חסר לטיפול ב 150 אלף תושבים. "בישובים שהוקצו להסתדרות הציונית, מאז ומעולם לא הוחתמו התושבים על חוזי חכירה, ואני קיבלתי עובדות מוגמרות. היה סיכום עם האוצר על התחלת עבודה בעניין –  אך האוצר חזר בו". לדבריו, בעלי תחנות הדלק באזור מתחמקים מתשלום כבר שנים, אך ההליך מולם יסתיים בתחילת 2014. 

נציג האוצר, אמיר רשף טען בתגובה כי המינהל דורש עובדים רבים מדי לביצוע הגביה. "כבר במשאבים הקיימים המינהל האזרחי יכול היה להתקדם בעניין. אכן בשנת 2008 שקלנו הקצאת 12 תקנים לצורך החתמת החוזים – אך הדבר בוטל משיקולי תקציב. אנו עדיין מחכים לחוות-דעת משפטית שאכן הגביה ברת-ביצוע, ומה השומה המדויקת שתיגבה".

עו"ד קרן דהרי בן-נון ממשרד המשפטים טענה כי "רק אתמול מונה משנה ליועץ המשפטי לממשלה לתחום  אזרחי, והעניין יובא בקרוב לטיפולו".  ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי) אמרה כי "עינו של משרד המשפטים, האח הגדול, פקוחה על כל מעשה קטן שנעשה ביהודה ושומרון – ופתאום בענייני גביית כסף דברים לא זזים כבר שנים. מול יהודים שלא מוצאים חן בעיניכם אתם פועלים בנחישות, בכל הכוח, ללא היסוס - ומול הערבים אתם לא זזים ומגלים נירפות ואפס-רצון". סטרוק טענה כי המינהל האזרחי ומשרד המשפטים מחויבים, ע"פ החוק, לדאוג להשכרת נכסי המדינה ביהודה ושומרון – ולגביית החובות עליהם. "תפנו את מי שלא משלם – כפי שאתם נוהגים ביהודים", אמרה. גם ח"כ שמעון אוחיון (הליכוד בתנו) אמר כי "אי אפשר להמשיך ולשמוע חצאי-תשובות מהמינהל האזרחי".

צופיה בן דוד ממשרד החקלאות הוסיפה כי "כל החקלאים משלמים על המים שהם מקבלים. ואנו מפקחים היטב, לפני העיבוד, שכל משבצת קרקע המיועדת לחקלאות –אכן מנוצלת לכך". תא"ל מנחם דוד, ראש המינהל האזרחי הבטיח כי "תוך מספר שבועות נתאים מבחינת תהליכי תכנון תב"ע, ונבטיח את התשלום עבור השימוש בשטח אזורי התעשייה, ובחודשיים הקרובים נקדם קרן לשיקום המחצבות".

בדיון עלה גם כי צה"ל לא שילם למינהל מקרקעי ישראל על השימוש הוא עושה בשטחי המחנות שלו. בתגובה, טען רס"ן אביעד אלימלך, ראש תחום תשתיות במשרד מתאם-הפעולות, כי "אלוף פיקוד המרכז, שהוא הריבון בשטח, פטר את צהל מתשלום זה".