האם שכחנו לחגוג את חג הסיגד?

הרב יונה גודמן אומר כי קיים עיוות בתפיסתנו החינוכית כלפי חג הסיגד. לדבריו מי שלא זכה לארח יוצאי העדה בביתו ביום החג מתעלם ממנו.

ערוץ 7 , כ"ו בחשון תשע"ד

הרב יונה גודמן
הרב יונה גודמן
צילום עצמי

הרב יונה גודמן טוען כי יתכן וקיים עיוות בתפיסתנו החינוכית. את דבריו הוא מכוון כלפי חג הסיגד שיחול בשבת הקרובה. אותו חג יפה שאותו הביאו ארצה עולי העדה האתיופית ושרובנו מתעלמים ממנו.

לדבריו, בתי ספר בהם אחוז גבוה של תלמידים מאתיופיה מציינים את החג, אך מי שלא זכה לארח יוצאי העדה בביתו ביום החג מתעלם ממנו, וכן עושים מורים שלא זכו לעולים יקרים אלו בכיתתם.

הרב יונה מצר על מציאות זו, וטוען כי ראוי לתקנו. "בין השאר ראוי לספר ולדון על העדה ומנהגיה בחיק המשפחה, אף למי שלא זוכה לארח ליד שולחן משפחתו יוצא עדה". כן קורא הוא למורים שאין בכיתתם יוצאי העדה להזמין מרצה אורח (עדיף לדבריו צעיר או צעירה) ולעורכי גיליונות פרשת השבוע להקדיש גיליון חגיגי גם לעדה זו, כפי שעושים ביחס לנושאים אחרים. לדבריו, "דווקא הציונות-הדתית, שמאמינה בחובה לקלוט עלייה וללמוד ממנה – צריכה להפסיק לראות בעניין 'פרויקט ציבורי' ולשאול את עצמה, כל משפחה בחיקה, מה היא יכולה ללמוד מהעדה ומורשתה".

לדעתו: "הקדשת זמן ללימוד על חג זה, בחיק המשפחה או הכיתה – יצור מסר חינוכי לילדינו בדבר הכבוד וההתעניינות הכנה שראוי לגלות כלפי עדה זו ומורשתה, אך חשוב מכך בהרבה, לימוד על החג יאפשר לנו להיתרם מתכני חיים שעדה זו מצטיינת בהם".

בראיון אתו מספר הרב יונה כי בחג זה, החל חמישים יום לאחר יום הכיפורים בדומה לאופן בו חג השבועות חל חמישים יום לאחר חג הפסח – נהגו באתיופיה לצום בבוקר, להתלבש באופן חגיגי ולעלות לראש הר עם ה-אורית (ספר התורה) תוך כדי שירה ושמחה. חלק מן העולים אל ההר נשאו אבן על גבם או על ראשם, שסימלה את ההכנעה לפני ה'.

הרב יונה מציע לכולנו ללמוד מעדה יקרה זו ומורשתה, בין השאר לשים אבן על לבנו ללמוד מעדה צנועה זו וללמד את עצמנו – פרק בענווה ובהכנעה כלפי חלקים אחרים בעם ישראל ומורשתם המופלאה בד בבד עם לימוד פרק בענווה ובהכנעה כלפי הקב"ה ורצונו.