'הסדרת ישובי הבדואים הכרחית לפיתוח הנגב'

"במשך 30 שנה הוסדרו רק 200 מתוך 3200 תביעות של הבדואים. רק חוק הסדרת התיישבות הבדואים יאפשר פיתוח הנגב".

חזקי ברוך , ג' בכסלו תשע"ד

צעד הכרחי. השר לשעבר בני בגין
צעד הכרחי. השר לשעבר בני בגין
צילום: פלאש 90

"החוק להסדרת התיישבות בדואים בנגב אינו קובע מתווה התיישבות. הוא רק מאפשר לבצע תכניות", כך קבע השר לשעבר בני בגין בדיון ועדת הפנים בראשות ח"כ מירי רגב על הצעת החוק להסדרת התיישבות בדואים בנגב.

לדברי בגין "אין בחוק הזה תכנית התיישבות, רק הסדרה. בלעדיו אין כלום. אחריו הכול פתוח, בהתאם להצעות שיישמעו. ללא החוק לא ניתן לקדם תכנית כלשהי. בלי החוק נישאר במצב לא בריא לאף אחד. הממשלה החליטה לנסות לפתור בעיה כאובה מאד באמצעות חקיקה שתסדיר את תביעות הבעלות. מכאן יתאפשר פיתוח וקידום כלכלי וחברתי. זוהי תרומה לשגשוג הנגב למען כל תושביו. דוגמה לכך הוא אזור העסקים הגדול שהוקם ליד רהט שיעניק תעסוקה לאלפי תושבים בדואים ולא בדואים. מרכז העיירה לקייה לעומת זאת רצוף בשטחים עם תביעות בעלות. לא ניתן לקדם כך שום תכנית. באזור באר שבע יש 3000 תביעות בעלות בתוך יישובים וביניהם. מתוך 3200 תביעות בעלות הסדרנו 200 תביעות במשך 30 שנה. בקצב הזה העניין ייפתר בעוד 300 שנה. אשמח לבוא לישיבת ועדת הפנים בעוד 300 שנה. בכלים הקיימים לא ניתן לפתור בטווח הנראה לעין את תביעות הבעלות. מסקנת הממשלה היא – אנחנו רוצים להסדיר את תביעות הבעלות תוך חמש שנים. לשם כך נדרשת חקיקה. החוק הקיים לא מאפשר להתקדם. במהלך 2012 היה מהלך הקשבה חסר תקדים, פעיל ונרחב. לא היה אדם או ארגון שביקש לפגוש איתי וסורב. כל הצעותיי התקבלו".

ח"כ אחמד טיבי שהשתתף בדיון אמר: "אנו תובעים להתייחס אלינו כאל אזרחים שווי זכויות. לא תמצאו תחום אחד בו אנחנו שווים. כל קדנציה אני מציע שתהיה הקצאה שוויונית של קרקע והממשלה תמיד מפילה את הצעתי. אומרים שרצון הממשלה לפתח, שבלי הסדרה, שאני קורא לה הדרה, אי אפשר לפתח. יש כפרים מוכרים בנגב והם לא מפותחים. למה הכפרים המפותחים נראים כמו עולם שלישי?"

ח"כ ג'טאס באסל ביקש מיו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב, להקדיש דיון להצגת אלטרנטיבה שהכינו התושבים לפני הצעת החוק באמצעות צוות מומחים. ח"כ אורית סטרוק ביקשה להציג גם תכנית של עמותת "רגבים". יו"ר הוועדה מירי רגב, ביקשה להעביר את התוכניות ליועץ המשפטי של הוועדה ואמרה כי תשקול הצגת התוכניות.

חסין אלרפיעה, ראש המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, אמר כי "המדינה רואה בבדואים בעיה. מאז שנת 1948 המדינה לא ציינה את הישובים שלנו על המפה במטרה להגיד שהבדואים פולשים. תוכנית פראוור לא באה לפתור את בעיית ההתיישבות הבדואית. לא מוזכר בה התיישבות, רק איך להפקיע. בכמה כפרים הם רוצים להכיר? כמה כפרים הם רוצים להרוס? בתוכנית הולכים להרוס 30 כפרים ולגרש 50,000 תושבים ולבנות ישובים יהודים במקומם".

חברת הכנסת מירי רגב, יו"ר הוועדה, סיכמה את הדיון ואמרה כי תאפשר לכל הגופים להציג חלופות לתכנית פראוור. עוד אמרה כי הציבור יהיה שותף, לצד חברי הכנסת, בכל הדיונים. היא הדגישה את חשיבות הצעת החוק ואמרה כי הוא מאזן בין הצורך בהסדרת בעלות הבדואים על קרקעות בנגב לבין יצירת הליכי תכנון מסודרים.



טוען....