התיישבות בנגב. אלוסטרציה
התיישבות בנגב. אלוסטרציהפלאש 90

הממשלה אישרה הקמת שני יישובים חדשים בנגב – העיר כסיף, המיועדת לאוכלוסייה חרדית, והיישוב חירן, המיועד לאוכלוסייה דתית-לאומית.

בשמאל תוקפים במילים חריפות את ההחלטה, אשר לטענתם תפגע באוכלוסיה הבדואית הקיימת באזור הישוב העתידי חירן.

ח"כ דב חנין (חד"ש) קובע, כי "חמורה במיוחד ההחלטה להקים יישוב יהודי חדש במקומו של יישוב בדואי שיהרס לצורך זה וכל שישאר ממנו הוא רק שמו שיעוברת. במקום לחשוב על פיתוח הנגב לטובת כל תושביו, הממשלה מובילה מהלכים כוחניים ובעייתיים שרק יהפכו את הנגב לאזור עימות אחד גדול".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) טוענת, כי "יש הרבה אדמות שניתן ליישב בנגב, גם בלי לפגוע בזכויותיהם המועטות גם ככה של התושבים הבדואים באזור. פגיעה מיותרת באוכלוסייה מוחלשת לא מחזקת את הנגב ובטח שלא את מדינת ישראל - היא משרתת, שוב, ציבור אחד בלבד - מתיישבי ההתנחלות עלי, שהם העומדים מאחורי עמותת אור שתתיישב בחירן במקום הבדואים תושבי המקום".

"ממשלת נתניהו קובעת את אי הצדק המשווע הזה דווקא בשם דוד בן גוריון", הוסיפה ח"כ רוזין, "במסגרת הישיבה השנתית המוקדשת להנצחתו. זאת, למרות שממשלת בן גוריון עצמה הכירה בזכותם של הבדואים לאדמותיהם כבר ב-1952. בן גוריון כנראה היה אומר על זה: 'גורל ישראל תלוי בשני דברים - בכוחה ובצדקתה'. היום ממשלת ישראל מוכיחה את כוחה, אבל עוצמת עין מול אי צדקתה".