המקור החדש לדלק? אילוסטרציה
המקור החדש לדלק? אילוסטרציהפלאש90

מציאת חלופה לנפט הפכה לצורך חיוני במאה ה-21, אולם כל הנסיונות שנערכו עד היום להפקת "חלופה ירוקה" לנפט המוכר לנו לא הניבו תוצאות משביעות רצון.

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פתחו תהליך ליצירת חומר גלם חלופי ירוק לנפט גולמי משני החומרים הנפוצים על פני כדור הארץ – מים ופחמן דו-חמצני, שהינו גז חממה המזיק לסביבה.

פרופ' מוטי הרשקוביץ, פרופ' מירון לנדאו, דר' ורוקסנה וידרוק וקבוצת המחקר של מרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית ופיתוח תהליכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פיתחו חומר גלם ירוק שניתן להופכו, תוך שימוש בטכנולוגיות קיימות, לדלקים נוזליים תוך שימוש בתשתיות הקיימות.

לעומת מקורות דלק חלופיים אחרים, כגון רכבים חשמליים, שדורשים תשתית נוספת, חומר גלם ירוק זה פשוט יחליף את הנפט כחומר הגלם בבתי הזיקוק.

פרופ' הרשקוביץ הוא יו"ר קתדרת ישראל כהן להנדסה כימית וסגן הנשיאה ודיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן-גוריון. התהליך שפותח במרכז נמצא בהליך לקבלת פטנט, "ואנחנו מוכנים לצאת לדרך, על מנת להציגו ולמסחר אותו", אומר פרופ' הרשקוביץ. לדבריו, הניסויים הקריטיים בנושא נערכו זה מכבר והעברת התהליך לקנה מידה תעשייתי אמור להיות פשוט למדי.

פרופ' הרשקוביץ חשף את פריצת הדרך המהפכנית שלו בכנס בלומברג לתחליפי דלקים שנערך בשבוע החולף בתל אביב. "זהו אתגר יוצא מגדר הרגיל להמיר דו-תחמוצת הפחמן ומימן לחומר גלם ירוק לדלקים", טוען הרשקוביץ. "הטכנולוגיה מבוססת על קטליזטורים חדשניים ותהליכים קטליטיים ש'נתפרו' במיוחד למטרה זו. התהליכים שפותחו באוניברסיטת בן-גוריון מאפשרים שימוש ישיר בטכנולוגיה מסחרית זמינה. הצפי הוא שיישום קצר-טווח של התהליך ישלב גז סינתטי המופק ממקורות חלופיים ומתחדשים שונים עם דו תחמוצת הפחמן ומימן. מאחר ולא צופים מחסומים טכנולוגיים, התהליך החדש אמור להפוך למציאות תוך חמש עד עשר שנים", הוא הוסיף.

בהתייחס לעמדתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהבהיר שאחת המשימות הלאומיות של מדינת ישראל היא פיתוח חלופות לנפט, הדגיש הרשקוביץ כי הוא מאמין "שככל שהפרדת דו תחמוצת הפחמן מתוך מקורות שונים, כולל מאוויר, ופירוק מים לייצור מימן הופכות ברות ביצוע מבחינה טכנולוגית וכלכלית, תהליך זה יהפוך לטכנולוגיה הדומיננטית להפקת דלקים נוזליים".

בהתייחסו לדלקים חלופיים אחרים, טוען הרשקוביץ שהמצאתו מהווה גורם שמשנה את כללי המשחק. "הדלקים הנוזליים שהיו בשימוש במהלך העשור שעבר הם אתנול (אלכוהול), ביודיזל ו/או תערובות של דלקים אלה עם דלקים קונבנציונליים, והם יישארו בשימוש בעתיד הנראה לעין. אולם, החלופות הללו רחוקות מלהיות אידיאליות, ויש צורך דחוף בגישה 'משנה-משחק' להפקת דלקי תחבורה נוזליים לשימוש ישיר במנועים באמצעות תהליכים טכנולוגיים ברי-קיימא ומקובלים מבחינה סביבתית (במונחים של פליטת גזי חממה) מחומרים זולים, מתחדשים ונמצאים בשפע", הוא אומר.

למרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית ופיתוח תהליכים רקורד מוכח של מסחור אפליקציות המבוססות על מחקרי הבסיס שלו. מרכז המחקר פתח תהליך לייצור חומרי ארומה המיוצרים על ידי "נגב ארומה" בנאות חובב.

מרכז בלשנר, שנוסד ב-1995, פיתח את התשתית והמומחיות הנדרשות לעיסוק במגוון רחב של נושאים מאתגרים הקשורים להיבטים בסיסיים ויישומיים של קטליזטורים ותהליכים קטליטיים. מטרה זו הושגה תודות למימון מאסיבי בסך של יותר מ-14,000,000 דולר ארה"ב שגויסו ממקורות שונים, כגון קרנות מדעיות ושותפים תעשייתיים. המרכז שיחק תפקיד מפתח במרכז למצוינות שהוקם על ידי הקרן הישראלית למדע, השתתף בשלוש תכניות שונות של הקהילה האירופאית והינו שותף לתוכנית ה-I-CORE לדלקים מתחדשים. החוקרים במרכז בלשנר פיתחו תהליך חדשני להמרת שמנים צמחיים ושמני אצות לדיזל ודלק סילון ירוקים מתקדמים וכן תהליך חדשני להפקת דיזל נטול גופרית.