ועדת הכספים דורשת להזמין נעלים ממפעל בריל

ועדת הכספים דורשת ממשרד הביטחון לסכם עם מפעל בריל על הזמנת נעליים לשנת 2014. "ביטחון זה גם ביטחון חברתי, ביטחון תעסוקתי".

חזקי ברוך , ט"ו בכסלו תשע"ד

מה יהיה הסוף?
מה יהיה הסוף?
פלאש 90

בתום ישיבה דחופה בעניין סכנת הסגירה של מפעל בריל, בוועדת הכספים הבוקר (שני), הורה יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) לנציגי משרד הביטחון "להגיע לסיכום עם הנהלת המפעל עד לסוף השבוע, במסגרתו יוסכם על הזמנת נעליים ל- 2014".

כל חברי ועדת הכספים הביעו תרעומת כנגד מערכת הביטחון, וקבלו על ההתנהלות בעניין מפעל בריל. נוכח תוספות של מיליארדים שהוועדה מאשרת למערכת הביטחון, לא יתכן ש- 30 מיליון ₪ יימנעו הזמנת נעליים מייצור כחול-לבן והעדפת ייצור מחו"ל.

סלומינסקי העיד, "אני הייתי בטוח שהטיעון הראשון של מערכת הביטחון זה שהנעליים של בריל לא טובות ושיש תלונות מצד חיילים, אך את הטיעון הזה לא שמעתי כאן מצד נציגי משרד הביטחון. אם זה הטיעון היחיד, הנושא הכספי, אז תצטרכו כן לרכוש נעליים מבריל. זו לא טענה שיכולה להישמע כאן, 32 מיליון ₪ בתוך כל המסגרת הכוללת זה לעשות צחוק מהוועדה וזה לא יכול להישמע כאן". כאמור, הוא הורה לנציגי משרד הביטחון להגיע עם המפעל לסיכום עד לסוף השבוע ואם לא ביום שני תהיה לנו ישיבה עם מנכ"ל משרד הביטחון והיא לא תהיה נעימה.

מנהל רכש במפעל בריל, שמעון הורוביץ, סיפר כי "בקדנציה הקודמת היתה פשרה על הזמנת 63 אלף נעליים וזאת להבדיל ממה שסוכם בעבר על 90 אלף נעליים מדי שנה. במסגרת הפשרה היינו אמורים למסור נעל חדשה, שעומדת בחזית הטכנולוגית בתחום בעולם. משרד הביטחון עמד בהסכם אך צה"ל התחיל לדחות את ההזמנות, ממחזור גיוס אחד למשנהו".

"אנחנו מפעל ששייך לבריל. היה צורך לפתח יחד עם גורמי צה"ל. מ- 2004 סיפקנו קרוב למיליון זוגות. המפרט של צה"ל וכך גם קו הייצור. לבריל תעשיות נעליים יש גם מפעל ייצור ויש בו 120 עובדים אך צה"ל מעביר את הזמנת הנעליים לארה"ב. מקום המדינה לא היה מצב שכל הנעליים יובאו מחו"ל ולא היה כלל ייצור מקומי. כל צבא שמכבד את עצמו יש לו גם מפעלים מקומיים. ההסכם היה לשנה ושנייצר נעל חדשה. מייבאים מארה"ב נעל שנפסלה ע"י צה"ל כאן וגם צבא ארה"ב שהגיע מעיראק החולית לאפגניסטן הסלעית עבר לנעל אחרת, עם סוליה מגומי. המניע לשינוי שמבצע צה"ל; הרצון לחסוך עלויות ע"י ניצול כספי הסיוע האמריקאי גם לתחום הנעליים", הוסיף.

הורוביץ הסביר את מהות העניין מבחינת החברה, "אנחנו לא מבקשים מענקים או סיוע, אנחנו מפעל משגשג. הנעליים שלנו עברו את כל הבחינות של מכון התקנים הגרמני. אך כל הצבאות המערביים דואגים ליצרנים המקומיים. רוצים להמשיך לייצר נעליים, להמשיך לשלם מיסים במדינת ישראל ולשמור על 120 משפחות בקו הייצור הראשון. אנחנו כל הזמן מקבלים טלפונים בהולים מקציני צבא, יש לי מחר גיוס, מהר נעליים שחורות, אדומות וכד'. וכך גם במלחמת לבנון השנייה, פקסים דחופים: מהר 5,000 נעליים תשלחו ישר לשטח, אין לנו משאיות. הפעלנו את העובדים סביב השעון עד שמילאנו את כל הדרישות של צה"ל. לא ביקשנו תודה ואף אחד גם לא אמר. ידענו שהתפקיד שלנו זה כמו כיתת כוננות. צה"ל חסון צריך גיבוי של יצרן מקומי. בין 9% ל- 11% בריל יותר יקרים מהנעליים מארה"ב. למרות שמנכ"ל משרד הביטחון אמר לנו יש העדפה לכחול לבן ומותר לכם עד 15% יותר יקר".

סגן ראש חטיבת אספקה ציוד וחומרים, אורי גואל, אמר "אני אחראי לכל מה שצריך חייל. כשיש קיצוץ בתקציב הביטחון בהיבט השקלי, המשמעות ברורה, פחות תקציבים ותעסוקה לתעשייה בפריפריה, כולל יישובי קו עימות, כולל למפעל הנעליים בראשון. אם לא נקבל תקציב שקלי להזמנה, בריל לא יקבלו את ההזמנה. יש תקציב שקלי, יש רכש וייצור כחול לבן, אין תקציב שקלי, אין רכש וייצור כחול לבן. נכון להיום אין לי שקלים לרכוש נעליים בייצור מקומי. נכון להיום בריל לא תקבל הזמנה ל- 2014".

ח"כ יוני שטבון (הבית היהודי) הציג את נעליו מתוצרת בריל עוד משירותו בצבא, ואמר, "הסיפור הוא על פס ייצור. לפני הכל יש עשרות עובדים ועובדות ואם ייפלטו משוק העבודה, כפי שנראה ביטוח לאומי יצטרך לקלוט אותם. במלחמת לבנון השנייה היו צריכים דחוף אלפי נעליים ואני לא רואה חברה אמריקאית שתעמוד בזה צורך אסטרטגי בפס ייצור זמין לצה"ל ויש כמובן סוגיה ערכית. צעירים מעדיפים ללכת ליחידות טכנולוגיות עם אופק היי-טק על-פני יחידות לוחמות".

 ח"כ מיכל בירן (העבודה) אמרה, "תפסיקו לשחק את המשחק שאין תקציב לרכישה כדי להשיג עוד. לכולם ברור שכל העניין הניסיון של מערכת הביטחון לסחוט עוד תקציבים. הרי 20-30 מיליון ₪ זה נשמע מגוחך. הם לא רוצים שהמפעל ייסגר, כי גם הם מבינים את הצורך להסתמך על מפעל מקומי בחירום. המצב הוא לא הפיך, אחרי שייסגר פס ייצור ויישלחו העובדים לא ניתן יהיה להקפיץ אותם תוך כמה שעות שייצרו בדחיפות".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ציין "היה כבר בדיון בוועדה והיה כאן אודי שני, מנכ"ל משרד הביטחון והיה הסכם עמו. לייבא נעליים, כשכאן מייצרים נעלים ברמה גבוהה זה לא ייתכן. הוועדה כאן אמרה שעד שלא תיפתר סוגיית נעלי בריל לא יאושרו העברות למשרד הביטחון. אנחנו מבקשים שחלק מייצור הנעליים יהיה כאן מכל הסיבות הברורות. הקונספט הזה שמשרד הביטחון לא אחראי לתעסוקת עובדים שגוי, כי משרד הביטחון נהנה מחלק ניכר מתקציב המדינה ולא יכול להפיל את האחריות רק על משרדים אחרים "שמשרד הכלכלה ידאג לעובדים, משרד הביטחון דואג רק לביטחון. זה לא נכון".         

ח"כ עפר שלח (יש עתיד) אמר כי "לפני כמה שבועות מערכת הביטחון קיבלה עוד סכום כסף משמעותי של למעלה מ- 2 מיליארד ₪, האם מה שאמר גואל זה אחרי התוספת. משלחת הרכש בניו-יורק עולה כמעט 150 מיליון ₪ בשנה ונקבע לה יעד התייעלות של 30% ועד היום עמדה על 12% בלבד. לא ניתן שהסכום שישראל מקבלת מארה"ב כסיוע ביטחוני, 3 מיליארד דולר בשנה, יהפוך להיות כלי במשק של מערכת הביטחון מול יתר הגורמים".     

ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) אמר כי "המצב משקף יותר מכל את חוסר החשיבה האסטרטגית לטווח רחוק. הורוביץ אמר נכון, שכשצה"ל לא רוצה להזמין בהווה, הוא כבר רואה את הפקסים וההזמנות הבהולות בעת חירום וכפי הנראה השכונה שלנו לא תשתנה בזמן הקרוב ועוד יהיו מצבי חירום. התחושה שאכן שמנסים להפעיל אותנו כמנוף לחץ לתוספת תקציבית".