"לא להעדפת חיילים בקבלה לעבודה"

המכון לדמוקרטיה תוקף חזיתית את חוק העדפת המשרתים של ח"כ לוין. נציגת המכון מסבירה מדוע לטעמה אין להעדיף את מי ששירת את המדינה.

שמעון כהן , ט"ו בכסלו תשע"ד

חיילים
חיילים
צילום: פלאש 90

בוועדת העבודה והרווחה התקיים היום דיון מיוחד בהצעת החוק של חבר הכנסת יריב לוין להעדפת משרתים בצה"ל ובשירות האזרחי לאומי במעונות באקדמיה, בקבלה לעבודה ועוד.

לקראת הדיון שהתקיים לאחר שההצעה עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה הנפיק המכון הישראלי לדמוקרטיה דו"ח בו הוא תוקף החריפות את ההצעה.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אחת ממנסחי הדו"ח, עורכת הדין טליה שטיינר.

לדבריה של עו"ד שטיינר החוק שמבקש חבר הכנסת לוין לקדם מוצג אמנם כהטבה לחיילים אך בפועל אינו תורם להם ולו שקל אחד אלא רק מעניק להם עדיפות בהקצאת משאבים שונים כקבלה למעונות באקדמיה ומתן אפשרות למעסיקים לתת משקל לעובדת היותו של המועמד לעבודה בוגר שירות כלשהו במתן עדיפות בקבלתו. זאת על אף שהשירות אינו רלוונטי לשירותים הללו.

לטעמה מדובר בהעדפה הפוגעת באוכלוסיות שלהן אין נגישות לשירות, בעיקר חרדים וערבים, ואוכלוסיות אלה מצויות בפיגור משמעותי ברמת השירותים שהן מקבלות זה מכבר על ידי המדינה ואין להפלותן עוד.

שטיינר מציינת כי ראש הממשלה ושר הכלכלה הגיעו למסקנה שיש להשקיע מאות מיליונים בתכניות לשילובם של חרדים וערבים בתעשייה הישראלית והצעת חוק שכזו אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות זו.

בדבריה דוחה שטיינר את קביעתו של ח"כ לוין לפיה הצעתו נועדה בסך הכול לצמצם במעט את האפליה הקיימת לטובת הציבור הערבי המגיע לאקדמיה מוקדם בשלוש עד ארבע שנים מהצעיר המשרת בצה"ל. שטיינר רואה בקביעה זו פיקציה שכן רק עשרה אחוזים מהאוכלוסייה הערבית מגיעה לאקדמיה ובפועל יש פערים אדירים. שטיינר לא קיבלה את ההיגיון שיש בשילוב ההשקעות במגזרים החרדי והערבי ומנגד את ההעדפה המוענקת למי ששירת ובכך קיים עידוד לשירות גם במגזרים אלה.

לדבריה אין כל רע במתן הטבה לחיילים והטבות שכאלה קיימות בחוק המדינה עוד משנות החמישים בחוק החיילים המשוחררים והחוק המדובר לא יהווה הטבה אלא אפליה בלבד.

לטעמה אם המדינה רוצה לסייע בשילוב באקדמיה יש לעשות זאת על פי פרמטר סוציואקונומי ולא על בסיס השירות שלדבריה אינו נגיש לחרדים ולערבים לא מטעמי השתמטות אלא משום שהמדינה לא הייתה מעוניינת לקבלם. את הטענה לפיה בשנים האחרונות המדינה פותחת את שערי השירות הלאומי והאזרחי עבור אוכלוסיות אלה והן יכולות להשתלב בו באין מפריע מסרבת שטיינר לקבל. לטעמה "השירות האזרחי הוא סוגיה מורכבת שצריך להסביר אותה". כשנשאלה מדוע צריך להסביר שירות אזרחי לציבור הערבי בעוד שירות צבאי נכפה על הציבור היהודי מבלי להתייחס לקשייו לעכל את השירות הזה, שבה שטיינר לטיעון לפיו מדינת ישראל הפלתה את הערבים לרעה במרוצת השנים ומדובר בטיעון הנאמר מהשפה ולחוץ בלבד כדי להכשיר את המשך ההפליה נגד ערבים.

"צריך להיות קשר סיבתי סביר ורלוונטי בין השירות לבין ההטבה. לבוא שלפני עשרים שנה שירתת ולכן תקבל העדפה זו הפרה של נורמת השוויון", אומרת שטיינר המציינת כי בהעדפה שמעניק החוק של לוין לא יזכו אוכלוסיות נוספות ולא רק חרדים וערבים, כלומר כאלה שמסיבות אישיות סורבו לקבלה לשירות. מנגד ראוי לציין כי בהצעת החוק של לוין מי שסורב משירות לאומי אזרחי או צבאי יקבל אישור על כך וההעדפות הכרוכות בחוק תינתנה לו.

"אנחנו לא רוצים שבמדינת ישראל יכנס האלמנט של השירות כשיקול הגורם להטיות ובכך נוצרת מציאות לא שוויונית", קבעה שטיינר.