המיצ"ב האופטימי של החינוך הממלכתי דתי

נתונים מרשימים הציג החינוך הממלכתי דתי במבחני המיצ"ב – הציונים עלו בהיקף כפול לעומת החינוך הכללי. איך עושים את זה?

שמעון כהן , ט"ז בכסלו תשע"ד

שיפור. אברהם ליפשיץ
שיפור. אברהם ליפשיץ
ששון תירם

ליפשיץ: שילוב בין ערכים ללימודים

תוצאות מבחני המיצ"ב הארציים המתקיימים בכיתות ה' ו-ח' שפורסמו לפני ימים אחדים מצביעות על מגמת התקדמות משמעותית בחינוך הממלכתי דתי.

בזמן שבפיקוח הממלכתי חלה עלייה קלה של 8 נקודות במקצועות המדעים, בפיקוח הממלכתי-דתי חלה עלייה ניכרת של 27 נק' בהשוואה לתשע"ב. במבט רחב יותר מתברר כי במהלך השנים תשס"ז-תשע"ג חלה עלייה מצטברת קלה של 29 נק' בהישגים בפיקוח הממלכתי, ואילו בפיקוח הממלכתי דתי חלה עלייה מצטברת ניכרת של 43 נק'.

בתוך כך מציינים בחמ"ד כי הנתונים בולטים לנוכח נתוני הרקע של קליטת העלייה במוסדות החינוך הדתיים גבוהים פי למעלה משלושה מהאחוזים בחינוך הממלכתי- 7.74% מהתלמידים בחמ"ד הינם ממוצא אתיופי לעומת 2.3% בחינוך הממלכתי. "יחד עם התמודדות עם קשיי העלייה וקליטת תלמידים בעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך, החמ"ד עדין הצליח לצמצם פערים".

בראיון ליומן ערוץ 7 ביקשנו מראש החמ"ד, ד"ר אברהם ליפשיץ, להסביר את המניע שמוביל לנתונים המרשימים.

לדבריו השינוי החל כאשר לפני כשנתיים התבררו נתונים עגומים שאותם פירשו בחינוך הממלכתי דתי כחילול ה' וכמשימה בהולה לשינוי. ליפשיץ מדגיש כי כך הוא חש רבות במגרת תפקידו מול הנהלת משרד החינוך ומזכיר את הגמרא המלמדת כי קידוש ה' הוא המציאות בה אדם מביא את סובביו לומר 'ראו זה שלמד תורה מה נאים מעשיו'.

ברוח זו התגייסו אנשי החמ"ד, הוקם מטה מיוחד שבחן את הנתונים, פעל לאיתור הנקודות הבעייתיות ודרכי הטיפול בהן. "המערכת כיוונה גבוה. הייתה אמירה, היה חזון והיו הירתמות ומוטיבציה. הבנו שחזון ללא עולם המעשה לא יתפוס ועבדנו עבודה נקודתית באיתור הקשיים ובשיפור. היה כאן שילוב כוחות שלנו עם אנשי משרד החינוך והתווינו דרך ממוקדת".

כמו כן הוחלט למנות מפקח על כל שני בתי ספר על מנת לוודא באופן הדוק את השינוי המתחולל בהם, או כלשונו של ליפשיץ ש"כל מפקח יכול לחתום אישית על ההתקדמות בבתי הספר הללו".

ליפשיץ מספר על ישיבות מיוחדת בהנהלת משרד החינוך סביב ההישגים המרשימים של החינוך הממלכתי דתי. לטעמו עצם קיומם של דיונים מסוג זה הם בגדר קידוש ה', בעיקר כאשר צמרת המשרד שואלת גם היא "מה עשיתם?".

עוד מוסיף ליפשיץ ומציין כי לטעמו השילוב בין ערכים ללימודים מנפיקים את התוצאות המקוות כאשר תלמיד הלומד טוב יותר מתנהג טוב יותר וממילא גם לומד טוב עוד יותר. בהקשר זה הוא מזכיר את התכנית שהושקה באחרונה בחמ"ד, תכנית 'לב לדעת' המבקשת למצוא את הקשר האישי בין התלמיד לחומר הנלמד, ללמוד מה יכול כל תלמיד לקחת לעצמו ולחייו מאישיותו של אברהם אבינו לדוגמא. לטעמו של ליפשיץ גם לתכנית זו הייתה תרומה משמעותית להישגים המדוברים.