בראיון ליומן ערוץ 7 התייחסה חברת הכנסת אורית סטרוק (הבית היהודי) להחלטת ועדת האיתור למנות את עו"ד שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה.
סטרוק מבססת את דבריה, על עבודת מחקר שקיימה בעבר סביב פעילותו המשפטית מול ההתיישבות ותומכי הימין.
בפתח דבריה מזכירה סטרוק את המינוי הבהול שהגיש לפני כשנה היועץ המשפטי לממשלה בפני שרי הממשלה כאשר ביקש למנות את עו"ד ניצן לתפקיד בכיר במערכת. בקשת המינוי הוגשה לשרים ביום חמישי כאשר עד יום ראשון היה עליהם לגבש את עמדתם בסוגיה.
"ויינשטיין אמר אז שמדובר במינוי מאוד חשוב, והנה היום מתברר שכבר לא צריך את המינוי החשוב הזה", אומרת סטרוק ומוסיפה כי המינוי הנוכחי מלמד כי כל אותו מינוי קודם לא נועד אלא כדי להותיר את ניצן במערכת ובכך להכשירו לתפקיד פרקליט המדינה, דהיינו תפירה מוקדמת של המינוי.
עוד מוסיפה סטרוק ומציינת כי במינוי התמוה והבהול ההוא דיווחה כתבת גלי צה"ל, אילאיל שחר, על שיחות עם שרים שסיפרו לה שהם אמנם מתנגדים למינוי אך לא יביעו התנגדות זו כיוון שהם חוששים שיתפרו להם תיק.
חברת הכנסת סטרוק מציינת כי מציאות זו שבה ברור היה לכל כי מדובר בועדת מינוי שתפרה את התפקיד עבור ניצן גרמה לכך לאישים ראויים להימנע מלכתחילה מלהציג את מועמדותם כיוון שהיה ברור להם שסיכוייהם למינוי אינם קיימים.
לדבריה "גם ללא בעיה עם ניצן עצמו היה צריך לדרוש הליך אחר כי למעשה שרי הממשלה משמשים כחותמת גומי להכשרת מה שאין להם ברירה אלא להכשיר אותו", אומרת סטרוק הפורסת אזכורים לגבי פעילותו השנויה במחלוקת של ניצן.
בדבריה ממקדת סטרוק את תשומת הלב לאכיפה המפלה שניהל עו"ד ניצן נגד המתיישבים בשני תפקידים, כראש הצוות לטיפול בהסתה והמרדה וכראש צוות האכיפה המיוחד ליו"ש. לדבריה ניצן בנה את התפקיד באופן עצמאי ובניגוד למהותם של התפקידים כפי שהחליטה הממשלה.
סטרוק מזכירה כי כאשר נחשף בממשלה האופן בו מתנהל צוות האכיפה שבראשות ניצן וכללי האכיפה המיוחדים שקבע מול המתיישבים כונסה ישיבה מיוחדת והיועץ המשפטי לממשלה דאז, כיום שופט העליון רובינשטיין, הורה לפרק את צוות האכיפה המיוחד ולקיים צוות אכיפה כלל מגזרי שלא ימוקד בפעילותו נגד המתיישבים. על אף החלטה זו החליט עו"ד שי ניצן להפוך את ההחלטה ומינה את עצמו למחליט הבלעדי בעבירות המרדה ואת צוות האכיפה לא היסב לפעילות כלל מגזרית אלא החליט שהוא יטפל רק בעבירות שביצעו מתיישבים ביו"ש.
ב-2009 נחשפו פרוטוקולים של הצוות על ידי חבר ועדת החוץ והביטחון דאז, חבר הכנסת זאב אלקין, ומהם עלה כי מתוך 14 פרוטוקולים 12 עסקו במתנחלים "כאילו אין עבירות אחרות", זאת בשעה בה לאחרונה פרסם מבקר המדינה דו"ח מיוחד המלמד על היעדר אכיפה נרחב ביהודה ושומרון בעיקר מול עבירות שמבצעים ערבים, "אבל ניצן החליט לפעול בדורסנות גדולה", אומרת.
עוד מוסיפה סטרוק ומזכירה כיצד במסגרת ההכנה לביצוע ההתנתקות היה ניתן האחראי להנחיות שהובילו לכך שאזרחים שביקשו למחות נגד המהלך יובלו לכלא. עוד היא מזכירה כי יו"ר ועדת החוקה אותם ימים, חבר הכנסת מיקי איתן, חשף את הנהלים והביע זעזוע מהם. הוא נאות לאפשר את החלת הנהלים רק לאחר שנאמר לו שקיים חשש לרצח פוליטי נוסף, אך עם זאת התנה את הסכמתו בכך שאחרי ביצוע הגירוש תהיה חנינה כללית וסגירת תיקים לנאשמים. לאחר ההתנתקות, בחודש אוגוסט, ביקש לקיים דיון שבו ייסגרו התיקים אך נתקל בהתנגדותו העיקשת של עו"ד ניצן.
לדבריה של סטרוק על שרי הממשלה לא להסתפק באמירות שיצביעו נגד אלא להודיע באופן ברור ונחרץ שיסרבו להשתתף בהצבעה, "לא יתכן שיהיו חותמת גומי של ויינשטיין. צריך להקים הליך חלופי שאינו שיבוט עצמי, לדרוש שוועדת המינויים תציג חלופה".
לקראת תום דבריה סיפרה סטרוק על דבריו של אחד מראשי המועצות ביו"ש שנתקל בראש הממשלה במסדרונות הכנסת ושאל אותו אודות גורלו הצפוי של אחד מאתרי ההתיישבות ביו"ש. במענה השיב לו ראש הממשלה 'תלוי איזו ממשלה תנצח...'. כאשר שאל ראש המועצה לכוונתו של נתניהו הבהיר לו ראש הממשלה שהדבר "תלוי אם הממשלה שלנו תנצח או הממשלה של הפרקליטות".
"הממשלה ממנה במו ידיה את המשך הסאגה הזו", מגדירה סטרוק את מינויו של ניצן.