'עד מדינה – מציאות מורכבת ובעייתית מאוד'

נצ"מ בדימוס דוידוביץ' על פרשת הרב מצגר: שימוש בעדי מדינה בעייתי אבל עדותם נבחנת יותר מעדותם של אחרים.

שמעון כהן , ט"ז בכסלו תשע"ד

הרב יונה מצגר
הרב יונה מצגר
צילום: פלאש 90

דוידוביץ': לאכוף צווים על בלוגרים

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ניצב משנה בדימוס אבי דוידוביץ' שבמשך שנים רבות עסק בפרשיות רגישות ביותר בתפקידיו השונים במשטרה על הפרשיות הפליליות המסעירות את ישראל – פרשת הזמר ופרשת הרב מצגר.

בסוגיית הזמר והחשד להתנהלותו הבעייתית התבקש דוידוביץ', כיום מרצה באוניברסיטת אריאל, להתייחס לסוגיית צווי איסור הפרסום, צווים שנדמה שהפכו חסרי רלוונטיות לנוכח קלות הפרסום ברשת האינטרנט וחוסר היכולת לאכוף את הצווים הללו מול בלוגרים, טוקבקיסטים ואחרים.

לטעמו של דוידוביץ' קיימת אכן מציאות של עודף שימוש בצווי איסור פרסום והמשטרה אכן מבקשת כשגרה מבית המשפט מתן צווים שכאלה, בעוד מנגד השופט חושש לפגוע בהליך החקירה ומשום שאין לו יכולת אמיתית לדעת אם צו כזה אכן נצרך או לו הוא חושש משיבוש החקירה ונעתר לבקשה.

עם זאת לטעמו של דוידוביץ' המחוקק קבע איזונים המאפשרים פעילות נכונה מול הצווים. על פי החקיקה הקיימת כאשר קיים נזק גדול לקרבן או לחשודים המחוקק אוסר את פרסום שמם, כך גם במקרים של קטינים, מקרים של קרבנות עבירות מין וכן לגבי חשודים כל עוד לא הובאו למשפט.

באשר להפרת הצווים קורא דוידוביץ' לרשויות האכיפה לאכוף את החוק ומזכיר כי מדובר בעבריינים לכל דבר וכך יש לנהוג איתם. באשר לאפשרות שאכיפה רבה באתרי אינטרנט ישראליים תוביל למציאות של פרסומים באתרים בחו"ל וממילא הסוגיה שוב תהיה פרוצה בפני הציבור, אומר דוידוביץ' כי אמנם החפץ לעבור על החוק תמיד ימצא את הפרצה לבצע את מעשיו אך מנגד אין לומר נואש ולוותר על האכיפה.

עם זאת, מזכיר דוידוביץ' את האפשרות שנתונה בידי כלי התקשורת הסבורים שצו איסור פרסום כלשהו מיותר לעתור לבית המשפט ולבקש את הסרת הצו, ולעיתים אכן כך נוהגים כלי תקשורת מסוימים ומצליחים לקבל ביטול או צמצום של הצווים.

במקרה השני, מקרה מעצרו של הרב מצגר, העלינו בפני דוידוביץ' את סוגיית אותנטיות עדותו של עד המדינה המקבל הטבות תמורת עדותו. לדבריו של דוידוביץ' אכן מדובר בסוגיה מורכבת וכבדת משקל ויש להבין ש"עד מדינה הוא עבריין, הוא צד ושותף לעבירה, אבל בתנאים שנוצרו כדי לגלות את העבירה או למצוא את העבריין המרכזי אין ברירה אחרת ורשויות האכיפה נאלצות להשתמש בעד מדינה. מדובר בהליך בעייתי אבל כשאין ברירה משתמשים באמצעי הזה אחרי שננקטו כל האמצעים לוודא שאכן הוא דובר אמת. עדותו נבחנת פי כמה מעדותו של עד אחר".

בהמשך הדברים שב דוידוביץ' וקובע כי ההסתמכות על מי שמעיד כדי לנער מעל עצמו האשמה או כדי להקל את עונשו היא אכן בעייתית. "מדובר בבעיה לא פשוטה שבה עבריין מקבל טובת הנאה תמורת עדותו".

באשר להחלטת המשטרה לראות באשם אחד כאשם הבכיר שאותו יש להפליל על ידי עדותו של השני ולא להיפך, קובע דוידוביץ' כי הגדרת האשם המרכזי שיופלל על ידי חברו לא מתקבלת על סמך מעמדו האישי והציבורי אלא אך ורק על סמך רמת מעורבותו בעבירה, אם הוא זה שלקח את השוחד, אם הוא זה שהפעיל מנגנון הלבנת כספים וכיוצא באלה.