מה היה הרב קוק אומר על חוק רב ראשי אחד?

חוק הרב הראשי היחיד מתקרב לחקיקה, אך מה היה אומר על כך מייסד הרבנות הראשית, הרב קוק? הרב גוטל, חוקר הגותו של הרב, מנסה לשער.

שמעון כהן , כ"א בכסלו תשע"ד

הרב פרופ' נריה גוטל
הרב פרופ' נריה גוטל
יח"צ

בעקבות אישורה בקריאה טרומית של הצעת החוק של חבר הכנסת משה פייגלין לקביעת רב ראשי אחד, שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם נשיא 'אורות ישראל' הרב פרופ' נריה גוטל, חוקר משנתו והגותו של הרב קוק, על סוגיית עמדתו, לו ניתן היה לשער אותה, של הרב קוק עצמו בהיותו מקים הרבנות הראשית.

בראשית הדברים מבהיר הרב גוטל כי כל תשובה לשאלת 'מה היה אומר פלוני אילו' היא תשובה ספקולטיבית בלבד שאינה אלא הערכה, אך עם זאת מתוך חקר ולימוד משנתו ופעילותו של הרב קוק ינסה הוא עצמו להשיב על השאלה.

הרב גוטל מזכיר כי לכאורה נקט הרב קוק בתפיסת שני הרבנים. לראיה הוא מזכיר את עצם הקמת הרבנות הראשית במקביל לכהונת הראשון לציון הממשיך את כהונת החכם באשי. כמו כן הוא מזכיר את מאמרו של הרב קוק 'לשני בתי ישראל' המציג את ייחודיותן של שתי גישות הלימוד, הספרדית והאשכנזית. כמו כן הוא מזכיר את עמדתו הדוגלת בשימור הגיית התפילה, בניגוד לעמדתו של הרב עוזיאל.

על אף עובדות אלה סבור הרב גוטל כי עמדת הראי"ה בסוגיית שני הרבנים הייתה טובה ונכונה לזמנה ואילו כיום היה משנה את עמדתו. הרב גוטל מעלה על נס את גישתו המאחדת של הרב קוק, גישה המבקשת ללכד את העם וללא לפצל ולהפריד בתוכו סיעות סיעות. עובדה הבאה לידי ביטוי הן בהגותו והן בפעילותו המעשית תורנית.

עוד הוא מזכיר את דבריו ולפיהם ישנן תקופות בהן יש צורך להעצים ולבצר את הפרט אך יש תקופות בהן נכון להעצים את המלכד ומאחד. בסוגיית הדלקת נרות לדוגמא שאל מדוע אין מברכים 'להדליק נרות' אלא 'להדליק נר' ובחר בפירוש רוחני הגותי שעניינו החשיבות להעלאת וחיזוק כל נר ונר, כלומר כל כוח וכוח של אור בישראל ובעתיד יתכנסו כל הנרות לנר אחד מלכד ומאחד.

לטעמו של הרב גוטל הרב קוק נקט במדיניות שני הרבנים על אף תקדימי ראש הסנהדרין ומלך ישראל המופיעים כבודדים בגלל המציאות של אותם ימים, מציאות בה כבר היה קיים החכם באשי ונציגי המנדט הבריטי הבהירו כי הרבנות לא תחליף את החכם באשי אלא תהיה או לצידו או שלא תהיה לחלוטין. הרב קוק בהבינו את חשיבות הקמת הרבנות והקמת המועצות הדתיות הבין גם כי זו הדרך הנכונה והיחידה שבה ניתן לפעול להקמת הגוף החשוב של הרבנות.

עוד מזכיר הרב גוטל את המציאות העדתית בישראל של אותם ימים, כאשר מארבע כנפות הארץ מגיע עם ישראל לארצו ואיחודם תחת כנפיים רוחניות אחידות לא היה אפשרי. הדור לא היה כשיר לכך, מבהיר הרב גוטל המשוכנע כי כיום הדור מוכשר וגדולי ישראל בקיאים בחילוקי הפסיקות לתימנים, אשכנזים וספרדים. זאת לצד העבודה שכיוון הלימוד בבתי המדרש מכיר בערכן של שתי השיטות ונותן להן מקום נרחב, כך שהדברים הולכים ומתבררים כפונים לעבר מציאות שבה הדור כשיר לקבל רב ראשי אחד.

הרב גוטל מחריף את דבריו וקובע כי המציאות התהפכה לחלוטין וכיום, כפי שניתן לשמוע רבים תוהים, לא ברור מדוע יש צורך בשתי המשרות ולמעשה הדור אינו כשיר ומוכשר למציאות של שני הרבנים.

באשר להתנגדות חברי הכנסת החרדים אומר הרב גוטל כי קיימת התנגדות טבעית לכל שינוי, אך מעבר לכך קיימת תחושה של מתקפה כוללת על עולם התורה הן בפרשת הגיור, הם בפרשת הסנקציות הכלכליות בנושא הגיוס, הן בסוגיית אזורי הרישום וכו'. לטעמו תחושה זו אינה מוצדקת אך עצם קיומה גורר התנגדות כללית מול כל שינוי, בה בשעה שיש לדון בכל סוגיה לגופה ולגבש עמדה אחראית וממוקדת.