שאלה:
אני בת 50 ולאחרונה מרגישה שהעומס עלי גדל מאד.
מצבו של אבי התדרדר מנטלית ופיזית והוא דורש טיפול רב. אמי, שאמנם מתפקדת אך מבוגרת,מתקשה לטפל בו לבדה. אני, כבת שמתגוררת בקרבת הוריי, מסייעת לה רבות .
לאחרונה אני מרגישה שהעומס הולך וגדל בעיקר לאור העובדה שאני עצמי מטופלת בשישה ילדים ובארבעה נכדים ב"ה. איך אני אמורה להתמודד עם כל זה?
תשובה:
להיות בן או בת להורים מבוגרים ומזדקנים הינו מצב מורכב ולגמרי לא פשוט מהרבה מהרבה בחינות. בן דור הביניים יתכן ומזהה אצלו כי התקשורת עם ההורה אינה כתמול שלשום.
תופעה זו מוסברת ומובנת על רקע הדלדול ברזרבות הסבלנות כלפי ההורים, ומכאן שתי תגובות קיצוניות אפשריות: דאגת יתר או הזנחה רגשית או הזנחה תפקודית.
כאמור, ריבוי התפקידים המאפיין דור זה, מעיק, מקשה ואולי אף מבלבל, כאשר יש להתמודד עם דילמות של חלוקת המשאבים, ובעיקר זמן, בין בני משפחה נוספים כגון בן זוג וילדים.
מתחים נוספים יתכנו כתוצאה מתחושות של חלוקה בלתי מאוזנת בין אחים בנשיאה בנטל הדאגה להוריהם המזדקנים
כאשר מדובר בבני זוג יתכן וקיימים שני זוגות הורים מבוגרים, מצב שעלול להחריף את טיב היחסים בין בני הזוג, ושוב על רקע הצורך של כל אחד מהם להתמסר להוריו.
סוגיה מרתקת בפני עצמה, הינה טיב הקשר של הנכדים לסבים ולסבתות, קשר מיוחד שלעיתים אין ההורים שותפים לו.
המסקנה המתבקשת היא כי להיות בנים להורים מבוגרים, אינה "משימה" קלה ולכן היא מחייבת לתת את הדעת לכך ולאפשר לקבוצה זו לפחות אוזן קשבת.
ישראל פוני- עו"ס- מתמחה בגיל השלישי- מכון שילה