'רוב אדמות הכנסייה בארץ ישראל "נרכשו" כשוחד'

עו"ד גורמן קובע כי רוב מוחלט של אחיזת הכנסייה באדמות בארץ ישראל החלו בשוחד ותרמית. "להחזיר האדמות לבעלות העם היהודי".

שמעון כהן , כ"ב בכסלו תשע"ד

קרקע זיתים
קרקע זיתים
פלאש 90

באופן תקופתי עולים דיווחים על הסכמים כלכליים כאלה ואחרים בין ישראל לוותיקן אודות המיסוי והאחיזה הנדל"נית של הכנסייה באדמות רבות בארץ ישראל.

מקורם של סיכומים אלה שבאחרונה עלו לכותרות בעקבות החשש למסירת חלק ממתחם קבר דוד לידי הכנסייה, הוא השליטה הקדומה לכאורה של הכנסייה על אדמות אלה ואולם יש מי שטוען שאין לה לכנסייה כל אחיזה חוקית בקרקעות הארץ.

בראיון ליומן ערוץ 7 פרס עו"ד מנחם גורמן שחקר את הסוגיה את ההיסטוריה של אחיזת הכנסייה בארץ ישראל עובדות בלתי ידועות ולפיהן מקור האחיזה הזו במתנות שוחד שניתנו ללא סמכות. לדבריו "הכנסייה מעולם לא רכשה כאן אדמות. עד שנת 1852 לא היה כאן כלל חוק רישום אדמות ורק בשנת 1867 הותר לזרים לרכוש אדמות".

במאמר שפרסם מציין גורמן בפתח הדברים כי כ-100,000 דונם באזורים המבוקשים ביותר בארץ ישראל נחשבים על פי החוק הישראלי כאדמות השייכות למספר כנסיות נוצריות. הבסיס החוקי להשקפה זו מעוגן בעיקרו בחוק הקרקעות של האימפריה העותומאנית, המג'לה.

בשיחה עמו מוסיף עו"ד גורמן וקובע כי תשעים עד תשעים וחמישה אחוזים מהקרקעות המוחזקות על ידי הכנסייה נרכשו במסגרת יחסי השוחד על שלטון הפקידים העותומאניים, "אבל לעותומאנים לא הייתה סמכות למכור כי הם היו כאן בגדר כובשים והם ידעו שאין להם זכות למכור את הקרקעות הללו".

עוד הוא מוסיף ומספר כי בחלק מהמקרים, כמו באדמות רחביה המוחזקות על ידי הכנסייה היוונית, דאגו נציגי הכנסיות למנוע מיהודים לרכוש אותן על אף שאלה ניסו לעשות זאת.

גורמן מסביר כי בעוד הרכישות המדוברות שבוצעו מאמצע המאה ה-19 ועד הכיבוש הבריטי היו מלוות בתשלומי שוחד לשליטים העותומאניים הרי שקיים מספר קטן ביותר של אתרים שנתפסו על ידי קבוצות נוצריות בתקופות קדומות יותר לאחר הכיבוש הצלבני. באתרים אלו היו מבנים בודדים, חלקם מבוצרים, שבהם התגוררו מספר אנשי דת נוצרים בדרך קבע.

במאמרו הוא מוסיף ומציין כי "שני הכובשים הזרים הללו, הטורקים והבריטים, חלקו נתחים שונים של אדמת ארץ ישראל לגופים שונים ולמטרות שונות תמורת שוחד, כספי או פוליטי. אתרים בולטים בארץ שניתנו כ"מתנה" על ידי העותומנים הם פסגת הר תבור, "הר האושר" מעל הכנרת, כנסיית הדורמיציון ושטחים אחרים בירושלים, הר הכרמל ויפו. כפר נחום, לדוגמא, "נקנה" על ידי הכנסיה ממספר בדואים שהיו באיזור. שטחים אחרים בצפון הארץ, איזור המושבה מגדל ושטחים בדרום ירושלים וברחביה "נקנו" בצורה דומה". לדבריו לכל הגורמים המעורבים בתפיסת קרקעות בארץ ישראל (העותומנים, הכנסיות הנוצריות, המעצמות האירופיות) היה ברור וידוע כי הבעלים החוקיים של הקרקעות הללו, העם היהודי, אינו נמצא בארצו. "לכל מנהיגי הכנסיות הנוצריות, ללא יוצא מן הכלל, היה ידוע כי העם היהודי לא התייאש מארצו, לא ויתר על ארצו והוא מייחל וחולם לחזור אליה".

מוסיף עו"ד גורמן ומציין את ההלכה היהודית הקובעת כי אדמה לא יכולה להיגזל והיא לעד רכושו של בעליה אלא אם כן עברה מיד ליד תמורת מכר חוקי ולטעמו על ממשלת ישראל היה לקבל את חוקי ההלכה הללו כחוקי הארץ "ומי שלא יקבל זאת יוכל לעזוב", כלשונו.

לדבריו במקום לקיים מו"מ כלכלי מול הכנסייה הנוצרית היה ראוי שממשלת ישראל תראה את עצמה כנציגת העם היהודי ותתבע את עלבון הארץ מידי הכובשים הזרים ששלטו בה במשך יותר מ-1900 שנה, אך הדברים אינם קורים באופן הזה. מייד עם הקמת המדינה החליטה הממשלה להכיר בחוקי המג'לה ובתוקפן המשפטי של ה"רכישות" הכפויות והבלתי חוקיות של אדמות ארץ ישראל על ידי הכנסיות הנוצריות והממשלות הזרות.

עוד הוא מזכיר בהתייחסו בעיקר לדרישה הנוכחית של הכנסייה לקבל לידיה את חדר הסעודה האחרונה במתחם קבר דוד כי מדובר בחוצפה יוצאת דופן, כלשונו שכן "הכנסייה הפרנציסקנית (יחד עם הכנסייה הדומיניקנית) הייתה האחראית על הפעלת האינקוויזיציה המרושעת והרצחנית כנגד העם היהודי. כנסיה זו היא האחראית לגירוש יהודי ספרד ופורטוגל ולגזילת רכושם. כנסיה זו היא הממונה מטעם הותיקן על שמירת "המקומות הקדושים" ב"ארץ הקודש" (הם עדיין לא מכירים במדינת ישראל). לכנסיה זו, שידיה ספוגות דם יהודים שעונו ונרצחו על ידיה במשך מאות שנים, יש את החוצפה לדרוש בימים אלו ממשלת ישראל "להחזיר" לידיה את מתחם קבר דוד המלך בהר ציון בירושלים", כותב עו"ד גורמן.

לדבריו ההיסטוריה הממוסמכת של הארץ מגלה כי "לוותיקן אין ולא הייתה כל זכות מכל סוג שהוא, לא להר ציון ולא למקומות אחרים בארץ ישראל. הגיע הזמן לבטל את רישומי ה"בעלות" של הכנסיות השונות באדמות הרשומות על שמן ברחבי ארץ ישראל. יש להפקיע מהם את השטחים ה"מוחכרים" על ידם לדיירים יהודיים ולרשום את הבעלות בשם ה"חוכרים" היהודים. מקומות כמו הר תבור, "הר האושר", כפר נחום, אדמות מיגדל ומקומות רבים נוספים חייבים לחזור לבעלות העם היהודי".