חנוכה: "מוסיף והולך" במבט פסיכולוגי

בני אדם זקוקים לשני הכוחות, לאש המכלה ולאור המוסיף. טיפול פסיכולוגי מציע עבודה של האדם על עצמו וניתן לראות בו שתי מגמות אלו...

מכון שילה , כ"ד בכסלו תשע"ד

חנוכה נרות אש חנוכיה
חנוכה נרות אש חנוכיה
Office XP

אווירת חג האורים היא אוירה של אור ורוחניות, ניצחון הרוח על החומר. מצוותו המרכזית של החג היא הדלקת נר חנוכה ונשאלת השאלה מהי מצוותה? הדלקת האש או הפצת האור?

מצינו מצוות שעניינן אש- "אש תמיד תוקד על המזבח", ומצינו מצוות שעניינן האור- "נר שבת משום שלום בית". אם כן מה גדרה של מצוות נר חנוכה?

להדלקת אש ישנם שני צדדים הפועלים באופן שונה על המציאות, האור מסמל את הוספת הטוב, שעל ידו הרע נעלם ממילא. ברוחניות- אור הנשמה צריך לחדור לפינות הנדחות באדם, ולהאיר את נפשו ואת הליכותיו. כשבני האדם יאירו את נפשם באור התורה, יתרומם ויואר אף העולם כולו.

ואולם, להדלקת אש, ישנוצד נוסף שאין לו עניין כלל להאיר אלא להיפך, לכלות. האש הבוערת דורשת חומר תבערה שמוכן להתכלות על מנת להמשיך את קיומה. ברוחניות- אש התורה שורפת ומבערת את כוחות הרע שבנפש האדם פנימה, כמו שעליה לשרוף ולכלות את כוחות הרע בעולם.

נחלקו בדבר בית שמאי הפוסק "פוחת והולך", ובית הלל הפוסק "מוסיף והולך". בית שמאי בדרכו המחמירה, מדגיש את ההפחתה, את האש המבערת את הרע ובהתאם פסק "פוחת והולך", ובית הלל כדרכו המקלה מדגיש  את הוספת האור וממילא יגורש החושך והרוע- "מוסיף והולך".

נראה, כי כבני אדם אנו זקוקים לשני הכוחות, לאש המכלה ולאור המוסיף ( "לתורה ולמועדים" הרב זווין).

טיפול פסיכולוגי מציע עבודה של האדם על עצמו וניתן לראות בו שתי מגמות כאלו. בצורה פשטנית ניתן לראות בגישה הפסיכולוגית ה"דינמית" כמנסה לרדת לשורש הרע, לעולם הפנטזיות והיצרים, ולעומק מחשכי הלא מודע. גישה זו היא פיתוח של התיאוריה הפסיכואנליטית אשר שמה דגש על המרכיב הביולוגי של האדם כגורם משפיע על הנפש. בגישה זו, יש ניסיון לברר בטיפול מהן הסיבות לבעיות הרגשיות וההתנהגותיות. נעשה ניתוח ובעקבותיו פרשנות והסבר למטופל. עבודה זו עשויה לעזור לו להשתחרר מהלחצים הפנימיים, המתח והקונפליקטים. אש וביעור הרע בטיפול, משמעותם, סילוק מחשבות רעות טורדניות, הפגת חרדות, פחדים ודיכאונות.

במקביל ומאוחר יותר התפתחו גישות הומניסטיות, חברתיות והתנהגותיות. הן נבנו על תפיסה חיובית יותר של האדם, וניסיון לחזק את הטוב ובכך להתגבר על הרע. כלומר, חיזוק הדימוי העצמי והביטחון העצמי, הגברת השליטה העצמית, לקיחת אחריות על האני והזולת, והפניית אנרגיות לעשייה ויצירה. בפרקטיקה רבים נוהגים לשלב בין הגישות והשיטות, ובמונחים שלנו הפחתת הרע והוספת הטוב, ובעיקר לנסות לבדוק מה מתאים יותר למטופל.

 בכיוון דומה הולכות ומבשילות היום גישות נוספות אשר מחפשות את המימד הרוחני בטיפול. בעבר השתדלה הפסיכולוגיה כמדע ומקצוע להיצמד לרציונאליות, ולהתרחק מכל דבר שקשור לדת, מיסטיקה, ורוחניות.

יש המציגים אפשרות כזו כפיתוח פסיכולוגיית העצמי של קוהוט ללא כל משמעות דתית, יש המנסים לשאוב מתורות המזרח הרחוק, ויש המדברים על פסיכולוגיה יהודית כמו פרופ' רוטנברג, ד"ר מיכאל אבולעפיה ואחרים. חלקם מרחיקים לכת ומציעים תיאוריות אלטרנטיביות למקובל במסורת ובממסד הפסיכולוגי. אנו במכון שילה, הרואים חשיבות רבה בהיות המטפל אדם דתי, מציעים לראות בגישות אלו בבחינת הגברת האור ו"מוסיף והולך", כלומר העשרה וגיוון לתיאוריות הקיימות, ולא החלפתן, ובניית קומה נוספת לפסיכולוגיה.

וברוח חג האור, חג אורים שמח.