שפת הסימנים תיחשב ככל שפה לעניין נישואין

היסטוריה ברבנות הראשית. חוזר שוגר לרבנים ובו הנחייה לקבל את שפת הסימנים כשפה לכל דבר. מעתה חתן חירש נחשב ככל חתן אחר.

שמעון כהן , ח' בטבת תשע"ד

הרב בני לאו
הרב בני לאו
הסרטיה



טוען....

אתמול (שלישי) צויין היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. הרחוב הישראלי אמנם לא ציין את היום המיוחד באופן פומבי אך נראה כי דווקא הרבנות הראשית מביאה לשינוי משמעותי ביחסה של ההלכה לחירש בן זמננו.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הרב ד"ר בני לאו, רב קהילת הרמב"ן בירושלים ואיש המכון הישראלי לדמוקרטיה, על הפסיקה המתפרסמת בימים אלה ולפיה תוכר שפת הסימנים כשפה לכל דבר וממילא הדובר אותה ייחשב לבר דעת.

בראשית דבריו מדגיש הרב לאו שעמל על קידום ההחלטה מול רבנים מובילים כדוגמת הרב אשר וייס והרב יעקב אריאל כי אין מדובר בשינויים הלכתיים אלא במציאות שהשתנתה. את קביעתו זו הוא מבהיר בכך שכאשר נקבעה הגדרתו של חירש כחסר דעת תלו חז"ל את ההגדרה בכך שהוא אכן חסר דעת ולעומת זאת כיום, כאשר קיימת שפת הסימנים המאפשרת לחירש להתבטא ולהתערות בחברה הרי שהקביעה הקודמת אינה רלוונטית.

על עמדות ההלכה במרוצת השנים האחרונות מזכיר הרב בני לאו כי לפני כמאתיים שנה נשאל הרב חיים מצאנז על סוגיה זו והשיב כי אין מדובר בשינוי של ההלכה אלא במציאות שהולכת ומשתנה. בשלב מאוחר יותר קבע הרב ש"ז אוירבך כי גם עקימת שפתיים נחשבת הבעה ודיבור. באשר לשפת הסימנים לא התייחס הרב אוירבך אך גם העולם כולו לא ידע אז כיצד להכיל ולהתייחס לשפת הסימנים, אומר הרב לאו.

בעקבות השינויים וההתייעצות עם הרבנים המדוברים הוציאה הרבנות הראשית חוזר לרבנים ובו היא קובעת כי יש לקבל חתנים חירשים המתבטאים בשפת הסימנים כמדברים לכל דבר. הרב לאו מסביר כי המציאות עד כה הייתה יחס מיוחד לחתנים חירשים. היה מדובר בכתובת חירש שתוקפה הוא דרבנן ובמרבית המקרים הרב המקדש בירך את הברכות איזכור שם ה' שכן החתונה הייתה מוגדרת כחתונה מסופקת.

הרב לאו מדגיש כי מעמדם ההלכתי של ילדי זוג שכזה אינו נפגם שכן מדובר בזוג פנוי אך הפגיעה היא בעיקר במעמדם בעיני עצמם ובעיני עולם ההלכה לאחר שבכל מקום קיבלו יחס ראוי ומכובד ובשלב זה של נישואין זכו ליחס מבדל ופוגע. כעת הושם קץ ליחס זה עם הוצאת החוזר.

לשאלה אם יש לצפות להתנגדות מצידם של חוגים מסוימים אומר הרב לאו כי הרבנים שהובילו את המהלך, הרב וייס והרב אריאל, הנם בעלי שיעור קומה הלכתי עצום ומקובל בקרב רבנים רבים ומגזרים רבים, אם כי גם לאחר שמרבית הרבנים יקבלו את ההכרעה יהיו מי שיתנגדו.

בהמשך הדברים נשאל הרב לאו אודות הצפוי בהמשך הדרך בתחום זה. הוא מזכיר את ההחלטה שהתקבלה תוך התייעצות עם רב הכותל לאפשר הכנסת כלבי נחייה המלווים עיוורים לרחבת הכותל. זאת בניגוד לעמדתו בעבר של הרב הכותל כפי שהביע אותה במאמר שפרסם בתחומין.

עוד הוא מספר על ישיבה על מדוכת השינויים הנדרשים ביחס לאנשים בעלי מוגבלות שכלית. סוגיה זו מצריכה העמקה בענייני זוגיות, הורות ועוד והדרך עוד ארוכה. אך נראה שצעדים ראשונים בה כבר נעשים ונעשו.