פשוט מלחין. סקירת אלבומו של יצחק מאיר

אלבומו הרביעי של יצחק מאיר, הראשון עם לחנים מקוריים, ממשיך את מסורת הפשטות והאיכות.

דודו כהן , י"ז בטבת תשע"ד

המדריך למתארח, יצחק מאיר
המדריך למתארח, יצחק מאיר
עטיפת האלבום

המדריך למתארח, יצחק מאיר

יש משהו מדויק מאוד בקריירה של יצחק מאיר, למרות שהוא בטח לא יאהב את המילה קריירה. קודם כול, הוא יצר סגנון ייחודי. אמנם תמיד היו אמנים מבצעים שחידשו ניגונים עתיקים, אבל הטיפול שלו בחומרים הוא עכשווי מאוד, אפשר לומר אפילו סוג של מגניב, ולוקח אותם למקומות אחרים, שלא שמענו לפני כן. לפחות לא אני.

עכשיו, אחרי שלושה אלבומים בטרילוגיית שירי שבת ('נשמות חדשות', 'עתיקא קדישא' ו'זעיר אנפין'), שבהם אירח אמנים מכובדים כמו דוד ד'אור, אהרן רזאל, אבי בניון, יוסף קרדונר ועוד, ממשיך מאיר לשלב הבא: אלבום מקורי משל עצמו. אמנם לא מקורי לגמרי, כי השירים עדיין מבוססים על טקסטים קיימים - סליחות, תפילות, ברכת המזון, הבעל שם טוב, תהילים, תניא ועוד - אבל הלחנים מקוריים. המהלך הזה מדויק אף הוא, הגיע בזמן, ונאמן לפשטות ולענווה שמאיר משדר בכל הזדמנות.

אולי כאן המקום לפתוח סוגריים: הספקתי לראיין ולהכיר במהלך השנים את רובם המכריע של האמנים הפועלים כיום בארץ, ובפרט בתחום המוזיקה היהודית. מבלי לפגוע באחרים, את הפשטות של יצחק מאיר קשה למצוא. וזה בעצם מעיד על כך שהוא לא המוזיקאי הקלאסי. הוא פשוט יהודי שאוהב לשיר ולשמח אחרים, ונראה שזו האנרגיה שבוקעת מהמוזיקה המחזקת שלו.

אם נחזור לאלבום הנוכחי, מסתבר שמאיר למעשה שכלל את עצמו. במבחן האמת הראשון שלו, מסתבר שהוא מלחין יפה מאוד, והניגונים שלו יכולים בהחלט לעמוד בכבוד בפני עצמם. התוצאה, האלבום 'המדריך למתארח', היא תחושה של יין חצי עתיק וחצי חדש, בתוך קנקן ישן. עתיק וגם טרי. סינתזה מעניינת שלוקחת טקסטים מהמקורות, עתיקים ברובם, ומכניסה אותם ללבוש ניגוני חדש - אבל עם עיבוד קלאסי שבהחלט ממשיך את הקו של שלושת אלבומי שירי השבת.

את האלבום החדש, שכמו קודמיו מעוצב נהדר ובאופן שממחיש היטב את הפנימיות שלו, מלווה גם חוברת באותו שם, 'המדריך למתארח', המכילה שכתוב של מפגשים המתקיימים מדי שבוע בירושלים (בהוצאת דברי שיר). החוברת בהחלט משלימה את האלבום ומעבירה את המסר שאנחנו רק אורחים בעולם, ובאופן כללי מעניקה לאלבום ממד נוסף. אותו ממד מצליח להכניס משמעות נוספת בשירים ובניגונים שבחר יצחק מאיר לאלבום הרביעי שלו, שהוא למעשה, במובנים מסוימים, אלבום הבכורה שלו כמוזיקאי.