מה אתה מרגיש כשאתה רואה ים?

לפי התשובה ניתן ללמוד על מוצאו, חוויות ילדותו וההיסטוריה האישית והלאומית של העונה.

רחל בן אליהו , י"ט בטבת תשע"ד

חוף בצת
חוף בצת
החברה להגנת הטבע

ים בבוקר
מרגרט מצאנטיני
הוצאת כנרת זמורה ביתן, 124 עמ'.

ספר קטן בכריכה קשה, מבחוץ נראה כמו עוד מדריך להשגת אושר כזה או אחר. אבל כשמתחילים לקרוא... וואו.

הסופרת האיטלקיה הפליאה לעשות הרבה במעט עמודים. בספרה "ים בבוקר" היא מתארת תקופה היסטורית לא מפורסמת במיוחד, של הקולוניה האיטלקית בלוב וההפיכות שאירעו במדינה המדברית המסוכסכת ומלאת הנפט.

הסיפור עוסק בשני ילדים, בשני עבריו של הים, והיחסים שלהם עם אימותיהם. לכאורה סיפור אוניברסלי. אלא שכאן יש גם הפיכה, גירוש מהבית, איבוד השורשים וכיסופים בלתי נגמרים שלא יבואו לעולם על סיפוקם.

אחד הילדים הוא תושב מדבריות סהרה שנמלט מאימתו של קדאפי. השני בן למשפחת פליטים טריפוליטאית שאינה חדלה להתגעגע לחייה הקודמים. המוקד הוא ביחסים של כל ילד וכל אם עם הים - מוכר וידוע או קסום והרה סכנה, מקום לגאולה או מקור לאכזבה.

לא אחת במהלך הקריאה חשבתי על מגורשי גוש קטיף - שלא גורשו בגלל מלחמה אך רבות מחוויות הספר על כיסופים ועל ניתוק כפוי ולא הוגן משותפות גם להם.

הספר חף מתיאורים נמלצים, של רגשות שופעים ונוף כמטאפורה למה שמתרחש. כל משפט הוא מדויק, מעביר תמונה ברורה עד כאב וחודר לנשמה, דווקא בזכות התמציתיות הממוקדת והנוקבת שבו.

לא משפט אחד צריך לקרוא פעמיים כדי להבין את כל מה שיש בו. ואולי זהו סוד קסמו של הספר- הוא נוגע בצורה פיוטית ובחמלה בסוגיות לא פשוטות של זהות ומולדת, דרך סיפורו של ים והאנשים שהוא מפריד ביניהם.