רוחאני - איש השנה 2013 של מגזין פורבס ישראל

רוחאני הוא הסולם שהאמריקנים חיכו לו כדי לרדת מהעץ של התקיפה באיראן, מסביר ד"ר טל פבל, מרצה למזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן.

עוזי ברוך , כ' בטבת תשע"ד

נשיא איראן
נשיא איראן
Reuters

חודשים ספורים בלבד מאז נבחר לתפקיד, נשיא איראן חסן רוחאני הצליח לחבל במעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, לדרדר את יחסיה עם ארה"ב לשפל חסר תקדים ולהוריד מהשולחן את אופציית התקיפה.

בכתבת השער של גיליון פורבס האחרון, המסכם את שנת 2013, עומדים המרואיינים - ביניהם ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, שגריר ישראל באו"ם לשעבר דני גילרמן, ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר גיורא איילנד ועוד שורה של בכירים מצמרת מערכת הביטחון והאקדמיה – על השפעתו מרחיקת הלכת של רוחאני על ישראל בתוך חודשים ספורים בלבד.

בכתבה רחבת היקף עוסק המגזין בנעשה בתוך איראן ובזירה הבינלאומית – וכיצד משפיעים תהליכים אלה על ישראל. ההתחזקות של איראן בזירה הבינלאומית, אומרים הבכירים בכתבה, באה במידה רבה על חשבון ישראל, שתופסת את מקומה של איראן כמדינה מבודדת. תוך חודשים ספורים הניבה מדיניות החיוכים של רוחאני קרע חסר תקדים ביחסי ישראל ארצות הברית, ודרדרה את מעמדה של ישראל בעולם. "ההסכם פגע באמון בין ישראל לארה"ב, ופגע במעמדה של ישראל", אמר לפורבס ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, "ישראל נתפסת כחלשה ומבודדת ואילו איראן כחזקה ובעלת השפעה באזור".

בזכות פוליטיקת החיוכים שהחליפה את הנאומים הארסיים והכחשת השואה של קודמו, יכול נשיאה הטרי של איראן להישען לאחור ולהתבונן בשביעות רצון על הזעזועים הרבים שהתרחשו באזור מאז כניסתו לתפקיד.

גולת הכותרת היא כמובן ההסדר ההיסטורי שהשיג עם ארה"ב, הסדר שמתחיל את תהליך יציאתה של המדינה השיעית מבידוד מדיני – ולא פחות חשוב מכך, קורע קרע בין האויבת הגדולה ישראל לבעלת בריתה החשובה ביותר, ארצות הברית.

אין ספק שמדובר במשבר החמור ביותר ביחסים בין ארצות הברית לישראל. "הקורבן המידי של ההסכם בין ארה"ב לאיראן הוא מערכת היחסים של ישראל עם ארה"ב והאמון הישראלי באמריקאים", אומר לפורבס דני גילרמן, לשעבר שגריר ישראל באו"ם. "ישנו תהליך מתמשך של פגיעה באמון בארה"ב, שהתחיל לפני שנים. יש תחושה בקרב בנות הברית של ארה"ב שזו אולי לא אותה ארה"ב חזקה של העבר".

את דבריו של גילרמן מחזק ד"ר טל פבל, מרצה למזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן: "רוחאני הוא הסולם שהאמריקנים חיכו לו כדי לרדת מהעץ של התקיפה באיראן. כעת אנחנו עדים לתהליך של הוצאת האיראנים מהבידוד המדיני. ישראל פתאום נתפסת כמחרחרת מלחמה, בעוד שרוחאני זוכה לתדמית של מתון".