בחירות חדשות בבית שמש

בית המשפט המחוזי בירושלים נענה לעתירתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל המועמד אלי כהן, בעקבות ממצאי חקירת המשטרה.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ג בטבת תשע"ד

אבוטבול וכהן בבית המשפט
אבוטבול וכהן בבית המשפט
צילום: פלאש 90

שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, הנשיא דוד חשין, השופט משה סובל והשופט יגאל מרזל, הורו על עריכת בחירות חוזרות בעיר בית שמש הן לראשות העיר והן למועצת העיר.

הבחירות התקיימו ב-22 באוקטובר, בסיומן נבחר לראשות העיר משה אבוטבול. המועמד השני אחריו היה אלי כהן. ההפרש ביניהם עמד על 956 קולות. במועצת העיר חולקו 19 המושבים בין 9 רשימות. לרשימת "כלל חסידי וקהילות ירושלים" (רשימת "כח") ניתן מנדט אחד. שינוי של 1,398 קולות היה משנה את חלוקת המושבים בבחירות למועצה.

הערעורים על תוצאת הבחירות הוגשו לבית המשפט הן על ידי היועץ המשפטי לממשלה והן על ידי אלי כהן (ומספר רשימות שהצטרפו אליו). בשני הערעורים התבקש בית המשפט לבטל את הבחירות ולהורות על בחירות חדשות.

ערעור היועמ"ש התבסס על טענה עיקרית אחת: לפי חקירת משטרה שטרם הסתיימה, הייתה בבית שמש תופעה רחבת היקף של הצבעות פסולות. תושבים רבים שלא מצביעים בבחירות ("קנאים") - "הפקידו" את תעודות הזהות שלהם בידי אחרים (בצורה מאורגנת). ההצבעה בפועל בקלפיות נעשתה על ידי מתחזים תוך שימוש באותן תעודות הזהות.

נטען שמדובר בליקוי חמור (העולה כדי עבירות פליליות) אשר יורד לשורש הבחירות; ובליקוי שעלול היה לשנות את תוצאת הבחירות הן לראשות העיר והן למועצה.

כהן טען גם הוא לאי סדרים בבחירות בבית שמש. ערעור זה התמקד, בנוסף לטענות בעניין ההתחזות לאחרים, גם בטענות נגד "מנהל הבחירות" (מטעם משרד הפנים) וכן בטענות על הפרות שונות נוספות של דיני הבחירות ובכלל זה בספירת הקולות בקלפיות.

המשיבים לערעורים, ובעיקר ראש העיר אבוטבול, טענו שאין בסיס ועילה לביטול הבחירות בבית שמש. הם טענו בתשובה לערעור היועמ"ש שמדובר בטענות ספקולטיביות; בעניין שמצוי בחקירת משטרה שטרם הושלמה ובלא שהוגשו כתבי אישום. הם גם טענו שבשלב הנוכחי לא ניתן לברר באמת את הטענות שנטענו בעניין אי הסדרים; וכן שההליך של ערעור מינהלי אינו מתאים לבירור מעין זה ובזמן הקצר שקבע המחוקק לכך (30 ימים). המשיבים גם טענו שבית המשפט אינו יכול להסתמך על חקירת המשטרה כ"ראיות", היות ומדובר בראיות "בלתי קבילות". לגוף העניין המשיבים הוסיפו וטענו שאין בתשתית הראייתית שפורטה יסוד מספיק לטענת אי הסדרים בהיקף הנרחב שנטען ביחס לבחירות. הם גם טענו, שאותה קבוצה של "קנאים" שמסרו את תעודות הזהות – הצביעו בה בעצמם - כהצבעת "אמת" בלא התחזות. הם הפקידו את תעודות הזהות כדי שחבריהם לא יתנכלו להם ויאפשרו להם להצביע. המשיבים הוסיפו, שבכל מקרה אין ראיות מספיקות לכך שהליקויים היו בהיקף שיכול היה לשנות את תוצאת הבחירות: לא כדי הפער בין המועמדים לראשות העיר; ולא כדי מספר הקולות שיכול היה להשפיע על הבחירות למועצת העיר.

בית המשפט לעניינים מנהליים (הנשיא דוד חשין; השופט משה סובל והשופט יגאל מרזל) קיבל את ערעור היועמ"ש וקבע שאכן נפל בבחירות בבית שמש ליקוי מהותי היורד לשורש הבחירות שהיה עלול לשנות את תוצאת הבחירות הן לראשות העירייה והן לרשות המועצה. בית המשפט ציווה בהמשך לכך על עריכת בחירות חדשות בבית שמש.

במישור המשפטי קבע בית המשפט, שערעור בחירות – בהתאם לחוק – הוא "ערעור מינהלי" המתנהל לפי כללי המשפט המינהלי. אשר על כן גם ראיות שמקורן בחקירת משטרה, בלא שמתקיימת בבית המשפט חקירה של עדים, הן ראיות קבילות שמותר להסתמך עליהן.

עוד נקבע, במישור המשפטי, שעל הטוען לביטול הבחירות להוכיח את התקיימות הליקוי ברמה "שמעבר למאזן הסתברויות" (אך פחות מ"ספק סביר"). לבסוף נקבע, במישור המשפטי, שלפי פסיקת בית המשפט העליון יש להראות לא רק שנפל ליקוי היורד לשורש הבחירות; אלא גם שהליקוי האמור עלול היה לשנות את תוצאת הבחירות.

בית המשפט קבע, במישור העובדתי, שהתרחשה בבית שמש תופעה רחבת היקף של הצבעות רבות על ידי מתחזים באמצעות תעודות זהות של אחרים. מבין האפשרויות המספריות הקיימות, סבירה יותר – ולמעלה מכך – האפשרות שהיקף התופעה אינו נופל מסדרי הגודל של הפערים שהשפיעו על תוצאות הבחירות לראשות העירייה (956 קולות) ולמועצת העירייה (1,398 קולות). צוין בפסק הדין, שתופעה זו היא "ליקוי מהותי היורד לשורש הבחירות", והיא התרחשה בהיקף משמעותי ביותר. ליקוי זה בהיקפו, עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות.

בית המשפט הוסיף וציין, שמחומר הראיות עולה שמדובר בפעילות מאורגנת העולה כדי "שיטה" של ממש, ואף "תעשייה", שכללה מרכיב של תכנון מראש. ועוד נקבע, שלא מדובר בפעילות ספורדית או יחידנית אלא בפעילות שהייתה קשורה לפעילים פוליטיים; ושהיא באה על מנת להביא לבחירת מר אבוטבול ורשימת "כח" בבחירות (ותוך שבית המשפט מדגיש עם זאת שאין לפניו כל ראיה או טענה למעורבות של מר אבוטבול עצמו בנדון).

בית המשפט סיכם את פסק דינו במילים אלה, "הבחירות נתפשות – ובמידה רבה של צדק – כיום החג של הדמוקרטיה. כך בבחירות לכנסת; כך גם בבחירות לרשויות המקומיות. ממומשת ביום זה הזכות לבחור ולהיבחר. ניתן הכוח לפרט לבחור את נציגיו. אלא שהתמונה שעלתה לפנינו מחומר הראיות הרב שהונח לפתחנו לא הייתה, למרבה הצער, תמונה חגיגית. הליקויים שעליהם עמדנו בהרחבה בפסק דיננו זה הם ליקויים חמורים. הם יורדים לשורש הבחירות שהתקיימו בבית שמש. יש בהם משום פגיעה חמורה בטוהר הבחירות. הם מכרסמים באמון הציבור בתקינות הבחירות. הם עלולים אף לחתור תחת ההשלמה המתבקשת עם תוצאת הבחירות הדמוקרטית; שכן באין הליך תקין אין גם בחירה תקינה. צל כבד הוטל אפוא על הבחירות שנערכו בבית שמש. בנסיבות המקרה שלפנינו ובשל מכלול הטעמים שפורטו בהרחבה לעיל, אין מנוס מביטול הבחירות והשבת העניין לבוחר – על מנת שיאמר את דברו".

המועמד שהפסיד בבחירות וזכה בערעור, אלי כהן, אמר בעקבות פסק הדין, כי "הצדק ניצח. קיבלנו מקודם את הכרעת השופטים, ואני שמח לדעת שהדמוקרטיה בבית שמש ניצחה. החברה התקינה והנורמה הישרה ניצחו. עברנו דרך לא קלה, אבל אני מאמין שבית המשפט הציב את הצדק בדרך הנכונה מול עינינו. כעת, למען תושבי בית שמש כולה, עלינו להשאיר את העבר מאחור ולפעול יחדיו למען העיר. אני מאמין באחדות ובכבוד הדדי, אעשה הכל כדי שהדם הרע בין המגזרים ישקע מאחורינו ונוכל לגשת יחדיו נקיים להליך דמוקרטי תקין ומסודר. ברוח הערכים היהודיים, למען הכבוד כל אדם, נמשיך לכבד את כולם ולפעול לתיקון הליקויים. אני מקווה שבצד השני קצו בדרך השנאה וההסתה, אני קורא להתחייבות משותפת לפעילות שקופה, מכובדת ומכבדת, אשר תאפשר לתושבי העיר לבחור בחופשיות ובלא חשש בראש העיר הבא שלהם".