רובינשטיין: הרמב"ם - בן בית בפסקי בג"ץ

שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין: המשפט העברי במדינת ישראל מהווה בעיניי מקור חשוב מאוד במדינה יהודית ודמוקרטית.

חזקי ברוך , כ"ד בטבת תשע"ד

אליקים רובינשטיין
אליקים רובינשטיין
חזקי עזרא



טוען....

שופט בית משפט העליון, אליקים רובינשטיין, השתתף בכנס הרמב"ם החמישי שנפתח אמש (ה') בטבריה והתייחס לשילוב פסקי הרמב"ם בפסיקות בית המשפט העליון.

"המשפט העברי במדינת ישראל הוא אחד ממקורות המשפט ומהווה בעיניי מקור חשוב מאוד במדינה יהודית ודמוקרטית", אמר רובינשטיין. "חלק מהשופטים ולא רק השופטים הדתיים עושים שימוש במשפט העברי ובעיקר ברמב"ם שהוא בן בית מרכזי והכתובת המרכזית בגלל ספריו 'משנה תורה' ו'היד החזקה'".

השופט רובינשטיין סיפר על ייחודו של מפעל הרמב"ם בתחום הפסיקה. "היכולת לאסוף, למיין, לעבד ולנסח את כל תחומי ההלכה מכל המקורות שקדמו לו... ואנחנו מדברים על תקופה שאין בה דפוס או אינטרנט או הרב הנודע 'גוגל'".

באשר לסוגיית "תורתנו ואומנות" על רקע גיוס החרדים ושילובם בתעסוקה סיפר רובינשטיין כי "יצא לי לכתוב בפסקי דין שהרמב"ם מדגיש את נושא 'תורתו אומנותו' וזו שאלה גדולה- איך מתמודדים עם זה בעולם החרדי? 'כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה - הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה'. זה נכון שלא הסכימו איתו רבים אבל מי שאמר זאת הוא הרמב"ם, שהרפואה הייתה פרנסתו".  

שופט בית המשפט העליון חזר והדגיש כי כתבי הרמב"ם מהווים אוצר גדול למערכת המשפט הישראלית. "אתה יכול למצוא בכתבי הרמב''ם  תובנות בין עניין מוסרי לעניין משפט טכני. כך למשל בעניין לשון הרע- העולם השתנה לגמרי, מה שהיה לשון הרע בין כמה אנשים היום בשניות אתה כותב באינטרנט לכל העולם כולו ויכול להוציא את דיבתו של הזולת... גם אם לרמב"ם לא היה אינטרנט או טכנולוגיה היו לו יסודות מוסריים משפטיים ונהדרים".