פיילוט במשרד הבריאות: לחם מועשר לתושבי רהט

מבדיקות שנערכו במגזר הבדואי עלה כי קיימת בעיה של חסרים תזונתיים בקרב תינוקות, ילדים ונשים הרות.

אורלי הררי , ו' בשבט תשע"ד

לחם
לחם
צילום: פלאש 90

משרד הבריאות יוזם פיילוט לסבסוד לחם לבן מעושר לאוכלוסיה הבדואית בדרום. מדובר ביוזמה של מחוז דרום במשרד הבריאות ושל התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים-'אֶפְשָׁרִיבָּרִיא'. 

הלחם יימכר במאפייה המרכזית ברהט ובחנויות נוספות בפזורה הבדואית בנגב אליהם מאפייה זאת משווקת, כשהוא מועשר בברזל, חומצה פולית, מגנזיום, סידן ובוויטמינים: 1B, 2B,B3, 5B, 6B ו- 12 B.

לדברי יעל גרמן, שרת הבריאות, "אחד הנושאים המטרידים אותנו במשרד הבריאות הוא נושא הפערים בבריאות, המתבטאים בעיקר בפערים שבין המגזר היהודי לערבי ובפרט הבדואי. העשרת הלחם ברהט באה לחזק את בריאות הבדואים בדרום ולצמצם את הפערים".

פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ציין כי "העשרת קמח ברכיבים חיוניים היא צעד חשוב לצמצום פערים ועשויה להביא לירידה בתמותת תינוקות, מומים מולדים, אנמיה ומחלות נוספות. על בסיס הנתונים המדעיים שבידינו, אין לנו ספק כי התוכנית תביא בריאות טובה יותר לאוכלוסייה הבדואית".

ד"ר פרחאן אלסאנע, האחראי מטעם משרד הבריאות על קידום בריאות האוכלוסייה הבדואית בנגב אמר כי "מבדיקות שערכנו במשרד הבריאות במגזר הבדואי, עולה כי קיימת בעיה קשה של חסרים תזונתיים, בקרב תינוקות, ילדים ונשים הרות. מצאנו כי כמחצית מהתינוקות הבדואים סובלים מאנמיה מחוסר ברזל, וכ- 10% מהם סובלים ממחסור באבץ. בנוסף, בקרב ילדים בדואים, קיימת שכיחות גבוהה יחסית של אנמיה (27%), מחסור באבץ (11.5%), ובוויטמיניםA (5%) ו-E (3%), ואילו אצל 90% -99% מהנשים הבדואיות ההרות, צריכת הסידן, ברזל, חומצה פולית וויטמין A, נמוכה מן המומלץ. לפיכך, נשים בדואיות בהריון, נמצאות בסיכון גבוה ללידת פג או ללידת תינוק במשקל נמוך, ושיעור המומים בתעלת העצבים המרכזית, בקרב תינוקות בדואים בנגב, הוא הגבוה ביותר בארץ".

לדברי פרופ' דני מורן, מנהל התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים - 'אֶפְשָׁרִיבָּרִיא': "אנו משוכנעים שצריכת קמח מועשר על ידי האוכלוסייה הבדואית בנגב תגרום לירידה משמעותית בתחלואה בקרב אוכלוסייה זו. העשרת הקמח בנוטריינטים כויטמינים וחומצה פולית, חיונית להתפתחות תקינה של העובר אצל נשים הרות, לבניית עמוד השדרה של התינוק ולמניעת התפתחות מומים, שעלולים לגרום לנכות תמידית ולמוות.

"כ- 75 מדינות מעשירות את הקמח בחומצה פולית, ובחלקן נמצאה ירידה של כ-31% -46% בתחלואה של מומים בתעלה העצבית (Neural Tube Defects-N", הוסיף מורן.

לאור הממצאים, הקים משרד הבריאות ועדה מקצועית לשיפור המצב התזונתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב. הועדה התמקדה בתוכנית יוצאת דופן, הנסמכת על מודל עבודה קנדי, להעשרת הקמח לאוכלוסייה הבדואית ברכיבי תזונה, בהם: ברזל, חומצה פולית, מגנזיום, סידן וויטמין B1, B2,,B3,B5B6, B12.

בעקבות המלצות הועדה, פנה המשרד לחברה שתפתח ותייצר את תערובת הויטמינים והמינרלים שיוכנסו ללחם.

בשלב הבא פנה המשרד למאפיות בנגב המספקות לחם לאוכלוסייה הבדואית בנגב. המאפייה המרכזית ברהט עמדה בכל דרישות משרד הבריאות (ביניהן: רישיון עסק ורישיון יצרן), ונבחרה לספק את הלחם המועשר, בויטמינים ובמינרלים של חברת קרמת, זאת במחיר רגיל, ותוך סבסוד של משרד הבריאות.