'גם השייח'ים הביעו הערצה ללוחמי הל"ה'

חוקר גוש עציון מספר על הערצת השייח'ים בכפרי הסביבה ללוחמי הל"ה: 'אם כך יילחמו היהודים נגדנו נצטרך לזנוח את חלום השלכתם לים'.

שמעון כהן , ז' בשבט תשע"ד

מצבת ההנצחה ללוחמי הל"ה שחוללה
מצבת ההנצחה ללוחמי הל"ה שחוללה
צילום: ראובן ע.א בע"מ

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר ההיסטוריון וחוקר גוש עציון יוחנן בן יעקב על חקר פרשת הל"ה. זאת במלאת 66 לנפילת המחלקה בדרכה לגוש עציון הנצור.

המחקר סביב הפרשה ההיא החל על ידי יהושע כהן ז"ל, מקים בית ספר השדה בכפר עציון ובשנת 2000 התקיים מחקר מחודש על ידי בן יעקב עצמו ובמחקר זה שבוצע במסגרת אקדמית התגלו נתונים נוספים. עם זאת בן יעקב מסביר כי נתונים אלה שהתגלו עיקרם טכניים ולא מהותיים ואילו עיקרו של הסיפור ידוע ומוכר.

ארבעים לוחמים יצאו לדרך לתגבור גוש עציון לאחר קרב שבו נהדפו הפורעים הערבים מגוש עציון אך מצבם היה קשה מאוד לקראת סופו. שניים לא יצאו למשימה בשל חוסר בנשק. שמפאת השעה המאוחרת חזר הכוח וביום שלמחרת יצא שוב מהר טוב לכיוון גוש עציון. פציעתו של אחד הלוחמים ברגלו אילצה אותו לחזור עם שניים נוספים כמלווים וכך יצא הכוח של שלושים וחמישה הלוחמים לעבר גוש עציון.

הקבוצה, ממשיך בן יעקב ומתאר, התגלתה בידי שתי נשים ערביות מצוריף שהזעיקו את הכוחות הערביים. הכוח ניתק מגע מהערבים, עלה על גבעה סמוכה או כדי לעקוף את הכפרים הערביים או כדי להתבצר בה ולהמתין לשעות הבוקר. "מה שברור הוא שהם בחרו שלא לסגת מתוך מחויבות לארץ ישראל ולעתיד גוש עציון".

עוד מוסיף ומספר בן יעקב כי מהעדויות שנגבו מהערבים שלחמו בהם עולה בבירור כי כל עוד נותרה בידיהם תחמושת המשיכו לוחמי הל"ה להיאבק ולא ניתן היה לנצח אותם כל עוד נותר כדור רובה בידיהם ואף כשתם האמל"ח יידו אבנים. בן יעקב מספר כי גילויי הגבורה של אנשי הל"ה במהלך הקרב הובילו לביטויי הערצה גם אצל הערבים והשייח'ים של הכפרים הסמוכים. באחת העדויות שנגבו לאחר הקרב אמר אחד השייח'ים כי מי שנגזר עליו למות ראוי שיזכה למות כמו גיבורי החייל הללו. ציטטה זו הובאה ארבעה ימים אחרי הקרב לידיעת הציבור על ידי דוד בן גוריון.

עוד על ביטויי ההערצה וההערכה של ערביי הסביבה מספר בן יעקב על כינוס שהתקיים בג'בע הסמוכה ובו נטלו חלק מוכתרי הכפרים. המוכתר של ג'בע שהיה עד לקרב עצמו גם מבלי שלחם באופן ממשי, אירח את המוכתרים בביתו ואמר כי אם ימשיכו היהודים להילחם באותה רוח הקרבה שגילו הל"ה אין לערבים סיכוי לזרוק אותם לים ועליהם להתפכח מחלומותיהם. "הייתה לו הערכה לעצמה הרוחנית של האנשים. הם הבינו שיש כאן כוח אמיתי".

בן יעקב התייחס גם למיתוסים שדבקו בקרב ההוא ולניסיונות להפרכתם. הוא מתייחס בדבריו לטענה לפיה אין בסיס לסיפור שתי הנשים הערביות שהזעיקו את אנשי הכפר לאחר שנתקלו בלוחמים, טענה המתבססת על חוסר יכולתן להגיע במהירות רבה כל כך מהנקודה בה נתקלו אל הכפר. לדברי בן יעקב מי שטוען כך או שאינו מכיר את האזור או שאינו יודע מה אירע בקרב ההוא.

לדבריו לא היו צריכות אותן שתי נשים להגיע אל הכפר, אלא לאחר שפגשו את חוליית החוד של מחלקת הל"ה, חולייה שהייתה מורכבת משני לוחמים שחזותם ככל הנראה ערבית. בן יעקב מסביר כי צעקותיהן של השתיים 'יהוד' 'יהוד' התגלגלו בואדי והגיעו לאדם נוסף שצעק גם  הוא עד שהידיעה הגיעה אל הכפר צוריף שם קיבל אותה מפקד מחנה האימון שהיה בצוריף. בתחילה הוא שלח כוח של חמישה לוחמים לבדוק את פשר הקריאות. כוח זה נתקל ראשונית באנשי הל"ה, עצר אותם באש וקולות הירי הזעיקו כבר את שאר הלוחמים הערבים מהכפר.

על מיתוס הרועה הזקן שפגשה הקבוצה והותירה בחיים, מיתוס שהתברר כבלתי אמין, מספר בן יעקב ומציין כי מקורו בדיווח שהתברר כבלתי אמין של ערבי שסיפר סיפור מנותק מהמציאות אודות הקרב. בין השאר סיפר שהכוח בחלקו נמסר לידי הבריטים, "סיפורי אלף לילה ולילה", כהגדרתו של בן יעקב.

עם זאת הוא מציין כי על ההומאניטאריות בה פעלו אנשי הל"ה ניתן ללמוד מאירוע קודם שעליו פיקד דני מס ובו תכננו הסתערות על כוח ערבי פורע וכשהתקרבו זיהו מאחד האוהלים קול בכי תינוק. מס זחל עם לוחם נוסף אל מתחת ליריעות האוהל וכשראה אם ותינוקה ליד ערבים מהכוח הפורע הרגו אותם והותירו את האם והתינוק. על תקרית זו סיפר לימים בן גוריון אחרי נפילת המחלקה ויצחק שדה חיבר את הדברים אלה לאלה והוסיף משפט בדבר הערבי שלא חוסל. כך נולד השיבוש שהוביל לסיפור הערבי הזקן.

לטעמו של בן יעקב המסרים המובילים של סיפור הל"ה הם הדבקות במשימה, רוח הלחימה שהפגינו וההומאניות שבה לחמו. בנוסף הוא מזכיר נקודה למחשבה ותוהה כיצד הייתה נראית מדינת ישראל אילולי נפלו שלושים וחמישה הלוחמים שכל אחד מהם היה בולט ומרשים ברוחו ובכוחו בתחומים רבים. להערכתו תרומתה של החבורה לתחומי החינוך, הביטחון, המדע, הדת ועוד הייתה מרשימה ובסך הכול מדינת ישראל הייתה אז טובה יותר.