פיזיותרפיסטית עצמאית, המטפלת הן בקליניקה פרטית שבביתה, והן בביקורי בית, מיהרה לפני מספר חודשים לטיפול לנכה צה"ל המתגורר כעשרה קילומטר מביתה, ונפלה במדרגות.
כתוצאה מהנפילה נחבלה האישה קשות בברכה, ופנתה לביה"ח – שם דיווחה על תאונת עבודה.
בדיקת C.T. שבוצעה לה העלתה ממצאים פוסט טראומטיים מגוונים ומשמעותיים, ואילו בדיקת M.R.I העלתה קרעים ברצועה הצולבת הקדמית בברך ובמיניסקוס. היא הופנתה לטיפולי פיזיותרפיה וקיבלה ימי מחלה רבים, אך מכיוון שהיא בעצמה פיזיותרפיסטית, הוחלט, בהתייעצות עם רופאה, כי היא תימנע מניתוח, ותעבור סדרת טיפולים ואימונים שתביא לחיזוק השרירים.
לדברי עו"ד פייל, כעצמאית התלויה לבדה בפרנסתה, המשיכה האישה לעבוד, למרות הכאבים, תוך שהיא מצמצמת את שעות עבודתה.
למרות כל המסמכים שהביאה האישה לפקידי המוסד לביטוח לאומי, הוחלט לדחות את תביעתה, בנימוק כי המאורע לא היה אירוע תאונתי, תוך כדי ועקב העבודה - אלא ארע בהיותה של האישה עדיין בחצר ביתה הפרטי, ובטרם החלה את דרכה לעבודה.
"התובעת נפלה תוך כדי ועקב הצורך לבצע את עבודתה, שכן היתה בדרכה לטיפול בחולה, שאליו הופנתה על ידי שירותי בריאות כללית, ועל כך מעידים המסמכים שבידה", אומר עו"ד פייל. לדבריו, מכיוון שהינה עובדת עצמאית התלויה בפרנסה אך ורק בעצמה, היא חייבת לעבוד. בשונה מעובד שכיר, אין כל גורם שישלם לה דמי מחלה או שכר כאשר היא אינה עובדת.
לדברי עו"ד פייל, לאור תלותה של התובעת בעבודתה, היא נמנעה מלנוח, בניגוד לעצת רופאיה, והמשיכה לעבוד כמיטב יכולתה, חרף הפגיעה והכאבים הקשים, תוך שהיא נאלצת להשתמש בשירותיו של נהג וכשהיא נתמכת בקביים.
לדברי עו"ד פייל "המוסד לביטוח לאומי מסיר את אחריותו בנימוקים שונים ולא ענייניים, מתוך מטרה אחת: שלא לאפשר לה למצות את זכויותיה, ולקבל את המשענת ביום צרה".
לאור זאת הגישה האישה, באמצעות עו"ד פייל, תביעה נגד הביטוח הלאומי, להכרת פגיעתה כתאונת עבודה ולמימוש זכויותיה, בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.
ב-1 בדצמבר 2013 פסקה השופטת מיכל פריימן, כי יש להכיר בתאונה שאירעה לפיזיותרפיסטית כתאונת עבודה.
השופטת קבעה בפסיקתה: "מעובדות המקרה עולה, שהתובעת היתה בדרכה ממקום עבודה אחד – הקליניקה שבצמוד לביתה – למקום עבודה אחר – מתן טיפול פיזיותרפי בבית מטופל, ומכאן שמדובר בתאונת עבודה".
יתרה מכך, השופטת קבעה שהמקום בו אירעה התאונה אינו שטח ביתה של התובעת בלבד, אלא שטח משותף, המשמש הן את הכניסה לביתה, והן את הכניסה לקליניקה שלה. לכן גם המדרגות שבהן נפלה התובעת, משמשות אותה ואת מבקריה הן לכניסה לביתה, והן לכניסה למקום עבודתה.
משכך, יש לראות במדרגות אלה חלק מרשות הרבים, המשמשות גם את באי הקליניקה, בדומה למדרגות בבית משותף", קבעה השופטת פריימן "מכיוון שאין חולק, כי התאונה התרחשה עת יצאה האישה מטיפול והייתה בדרכה לטיפול, הרי שהשימוש במדרגות הבית והקליניקה היה עקב עיסוקה ותוך כדי עיסוקה, לכן יש להכיר בנפילתה כתאונת עבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי".
לאור זאת, פסקה השופטת פריימן כי מגיעות לתובעת מלוא זכויותיה, בהתאם למעמדה כנפגעת עבודה, והורתה למוסד לביטוח לאומי לשלם את הוצאות המשפט.